הסרת העמימות ממבצע 'מחוץ לקופסה' – הפצצת הכור הסורי מגלה את הפער שבין דיבורים למעשים.

אהוד אולמרט הוא לא חביבם של אנשי הימין. האיש המושחת מעיריית ירושלים, שהגיע לכס ראש הממשלה מהשורות האחוריות של הליכוד, אחרי שהוא וחבורת קדימה הפכו את עורם מאנשי ארץ ישראל למובילי ההתנתקות ותוכנית ההתכנסות שניצלנו ממנה, והאחראי על הכישלון של מלחמת לבנון השנייה.

אבל את האומץ שלו לצאת למבצעים צבאיים חיוניים, אי אפשר לקחת ממנו ומחברי הקבינט של ממשלתו. כהשרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי אומר כי הוא לא היה בטוח שקו הרקיע של תל אביב יישאר באותו מצב גם ביום למחרת ההפצצה בסוריה, אפשר להבין את החשש ממלחמה כוללת כתגובה למהלך הישראלי. גם החששות של ראש אמ"ן עמוס ידלין לא היו מופרכים.

[[[http://www.srugim.co.il/wp-content/uploads/2018/03/tkifa_1280x720_3400.mp4]]]

אבל אחרי כל זה, הוכן מבצע בצורה מוצלחת, הוא בוצע בצורה פנטסטית, בלי אבידות ועם הצלחה של 100%, והשמיים לא נפלו. הסורים לא הגיבו, והאזור חזר לשגרה מהר מאוד. עם ישראל חייב הרבה מאוד לקברניטים שהחליטו על אישור מבצע 'מחוץ לקופסה'.

 

אפילו מגנומטרים לא מסוגלים להציב

כשרואים את האומץ של חברי הקבינט ההוא – רובם אנשי שמאל: אולמרט, ברק, לבני, אפשר רק לברך שחברי הקבינט של היום לא ישבו אז וקיבלו את ההחלטה.

הקבינט הימני של נתניהו, ליברמן ובנט, יודעים אמנם לצעוק חזק ולדבר בתקשורת, אבל בשלב המעשים הם חלשים מאוד. אפילו החלטה פשוטה כמו הצבת מגנומטרים בהר הבית הם לא הצליחו ליישם, והתקפלו בצורה מבישה לאחר כמה ימים של מהומות. שלא לדבר על הביזיון המתמשך בנושא הריסת בתי מחבלים, גירוש משפחות מחבלים, והפארסה שנקראית עונש מוות למחבלים, אותה דורשים כולם, אבל אף אחד לא מעז ליישם.

תמיד אומרים שהימין יודע לעשות שלום והשמאל יודע לעשות מלחמות. נראה כי גם בהחלטות אמיצות, לאנשי השמאל יש יותר אומץ מאשר לאנשי הימין, שמוצאים את כל הסיבות והתירוצים להתחמק מהאחריות שלהם.