הנגמ"שים החדשים כמשל. מה סולם הערכים של צה"ל?

נהוג לחשוב שנושאים כמו צבא וערכי מוסר נפגשים רק כאשר החייל רואה בכוונת הטנק מחבל ואישה זקנה, ומתלבט מה לעשות. גם מקרי קצה, כמו נשק להשמדה המונית, נתפסים כשייכים לתחום הערכים והמוסר. אך זאת הסתכלות שטחית.

האמת היא, שכל שיקול צבאי נובע מתפיסה ערכית, וממנה ממשיך לתפיסה מקצועית. ההבדל בין הנגמ"שים הישראליים, לבין אלו האמריקאיים והסובייטיים – הוא דוגמה מצויינת לכך.

למי שלא מכיר את הנגמ"שים ועולמם המרתק – הנה תורת הנגמ"ש כולה על זחל אחד: מדובר בכלי רכב משוריין, לפעמים חמוש, ולרוב מצויד בזחלים כמו טנק, או בגלגלי ענק המספקים עבירות גבוהה. מטרתו היא הסעת לוחמים רגליים בזמן מלחמה, במהירות רבה יותר, ובביטחון רב יותר, מאשר תנועה רגלית או רכובה רגילה.

מי שבא במגע עם הנגמ"שים בצבא יודע, שבצה"ל יש המון נגמ"שים אמריקאים ישנים, מספר רב של נגמ"שים ישראליים ישנים הבנויים מטנקים סובייטיים שנלקחו שלל, וגם מספר מצומצם של נגמ"שים ישראלים חדשים, כמו ה"נמר", וה"אכזריות" החדשות יותר.

מה שלא ידוע בדרך כלל גם למי שבא במגע עם הנגמ"שים במסגרת שירותו, הוא שהמציאות בצה"ל שונה לחלוטין מהקיים ברוב המדינות האחרות. הנגמ"שים של צבאות העולם שונים מאוד מהנגמ"שים הצה"ליים, בעיקר בכך שהם קלים יותר, מהירים יותר, וממוגנים פחות. למעשה, אין נגמ"ש אמריקאי שעמיד לאש מקלעים כבדים. כל הנגמ"שים מתוצרת ישראל עמידים לה.

האמריקאים בונים עוד ועוד דגמים לא משוריינים יחסית, ומחשיבים את דגמיהם למוצלחים. אמת – בהתחלה, ישראל ייצרה את דגמי הכלאיים של הנגמ"שים הכבדים שלה מכורח הנסיבות. עם זאת, כיום הדבר נעשה לכתחילה, מבחירה, ובהשקעה עצומה של כסף בפיתוח, הטמעה וייצור.

המשותף לנגמ"שים האמריקניים כולם הוא שהם זולים משמעותית מן הטנקים. גם האמריקנים היו יכולים לייצר נגמש"ים מטנקים כמו ישראל, אלא שהם לא חשבו זאת לנחוץ. צה"ל, שהוא צבא עני הרבה יותר מן הצבא האמריקני – דווקא רואה בכך כורח ותכלית.

ישראל מעדיפה לייצר את הנמר החדש – טנק מרכבה 4 קטום צריח, על פני הסטרייקר – הנגמ"ש האמריקאי החדש.

מדוע? מה שורש ההבדל בגישה?

הסיבה הישירה שבגללה ישראל מייצרת נגמ"שים כבדים כל כך, היא בגלל שהיא מאמינה בהם ובנחיצותם. שאר העולם – לא.

נראה שהדבר נובע מהבדל תפיסה מהותי בין צה"ל לצבא ארה"ב בנוגע לערך חיי הלוחמים הבודדים. האמריקנים, בשורה התחתונה, מרשים לעצמם לאבד כלי אחד עם צוותו בגלל מיגון חלש, אם הדבר מוזיל את הייצור ההמוני, ומאפשר להצטייד ביותר כלים.

ישראל חשה אחרת. התפיסה הצה"לית היא העדפת חיי אנשי הצוות על הביצועים הטכניים של הכלי. זו תפיסה ערכית, וגם הבנה של המציאות החברתית. החברה הישראלית לא מוכנה לקבל אבדות בנפש בצה"ל, כאשר ניתן למנוע אותן בחלוקה אחרת של משאבים. החברה האמריקנית – כן.

אם הדבר נכון לגבי החברה האמריקנית, ברור שהדבר נכון גם לגבי המדינות שמקיפות אותנו. לאף לוחם סורי אין אפוד קרמי, מכיוון שעדיף מבחינתם להשקיע את הכסף בטילי קרקע קרקע ארוכי טווח, ובנשק כימי.

בקרבות אל-עלמיין הנאצים השתמשו בגדודי חי"ר "זולים" כדי לפרוץ דרך בשדות המוקשים עבור הטנקים "היקרים". לפרוץ – בגופם כמובן. זו הייתה ההבנה הנאצית של של תפקיד החי"ר המשוריין.

חשוב להבין, שאין הדברים האלה בגדר מקרה. ההבדלים הללו בין הצבאות לא נובעים רק ממחלוקות בנוגע ליעילות שיטות הלחימה, אלא בעיקר מהתפיסה הערכית שעומדת בבסיס ההסתכלות על המציאות. כאשר דנים בשאלה טכנית ומקצועית לכאורה, כמו יתרונות השריון הכבד על מהירות התנועה, השיקול הערכי כבר מחופר היטב בשורשי הדיון.

באותה המידה בה פריצת שדות המוקשים באמצעות בני אדם נראית לנו מופרכת, כך מופרך בעיני אויבינו עיקרון המפקד הצועד בראש חייליו. שתי השיטות הן בעלות הגיון מבצעי מסוים, אך בשתיהן היסוד הנובע מתפיסה ערכית הוא העיקר.

התפיסה הערכית עומדת ומכריעה בשורש השאלות, המקצועיות בלבד למראית עין, גם אם האנשים המכריעים בהן בפועל אינם אנשי רוח כלל (ואולי אף יותר, בשל כך). הנדסה היא אמנם מקצוע אובייקטיבי ומדוייק, אך היעדים המוצבים בפני המהנדסים הם סובייקטיביים לחלוטין. הדבר נכון עבור המהנדס ברפא"ל, אך הוא נכון גם עבור מחלקת האמל"ח בזרוע היבשה הקובעת את תוכנית ההצטיידות לשנים הקרובות.

סדרי עדיפויות שונים

הקצין הבכיר הקובע את העדיפויות אולי לא מודע באופן מלא לשורשים הרעיוניים של שיקוליו, אך הם פועלים כל העת. לא בגלל העדיפות המבצעית טיל ה"חץ" ההגנתי תוקצב הרבה יותר מאשר טילי קרקע קרקע התקפיים, ולא משיקולי יעילות בלבד רובה התבור יועד למלחמה בשטח בנוי יותר מאשר למלחמת שטח פתוח. הכיוונים האלה מעידים על אמונה שלא צפויות לנו מלחמות שטח פתוח גדולות בעתיד, וזו הנחה שרב בה חלק תפיסת העולם על השיקולים המקצועיים.

בכל שאלה הקשורה לצבא, מי שמתעלם מעובדת מרכזיות הערכים, מתעלם מן היסוד. משאלת הנגמ"ש ועד שאלת הגיוס הכללי – שורשי ההחלטות נעוצים בתפיסת העולם.