לקבוצות רבות באירופה יש מוזיאון שמציג לראווה את ההיסטוריה שלהם. אוהד כדורגל שטס לחו"ל לראות משחקים, פעמים רבות יוסיף ללו"ז סיור במוזיאון הקבוצה האהובה עליו. בישראל יש קבוצות מפוארות בקנה מידה מקומי. מכבי תל אביב ומכבי חיפה המובילות של הכדורגל בארץ, אבל גם הפועל ת"א ובית"ר ירושלים מחזיקות בהיסטוריה מפוארת.

מכבי חיפה היא הקבוצה הראשונה מישראל שהגיעה לאירופה והעפילה לליגת האלופות. היא גם הקבוצה הראשונה שמביאה את אירופה לישראל ופותחת מוזיאון שמציג לראווה את ההיסטוריה המפוארת של המועדון מבירת הכרמל. יצאתי לסיור במוזיאון עם ההיסטוריה בת ה-112 שנים.

20 שנה של עבודה

הסיפור של המוזיאון התחיל עוד בתחילת שנות ה-2000. מנכ"ל המועדון איתמר צ'יזיק פנה לרועי שני המנהל האדמיניסטרטיבי של מכבי חיפה ואמר לו כי הוא ויעקב שחר רוצים להקים מוזיאון והתחיל לאסוף פריטים. שני החל בפנייה לשחקני עבר בשביל לקבץ פריטים חשובים מתולדות המועדון.

לאחר מכן המשיך לקבץ ממקומות שונים והצליח להשיג פריטים גם מהימים הראשונים של המועדון. במקביל ההיסטוריה ממשיכה להתפתח ושני לוקח נעליים וחולצות משחקנים מרגעים גדולים. הוא  נפגש עם מנהל המוזיאון של ארסנל ובורוסיה מנשנגלדבאך כדי ללמוד על ניהול מוזיאון.

הכניסה למוזיאון והשנים הראשונות | צילום: מיכה בריקמן

עם הכניסה למוזיאון אני שומע ברקע קטעי שידור מהרגעים הגדולים של המועדון. את הבאים מקדם סרטון שמסביר על המוזיאון והמועדון. מכאן מתחילים את סיפור הקמת המועדון ב-1913. זהו החלק הראשון שמציג את השנים הראשונות בארץ ישראל שתחת השלטון העות'מאני.

הסניף החיפאי של אגודת מכבי התפתח בשנים האלה, ונעצר עם פתיחת מלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה התאחדה עם קבוצת "הגיבור חיפה" ונקראה במשך מספר שנים מכבי הגיבור.

מכבי חיפה והקהילה

המוזיאון מציג חולצה מהעונות הראשונות, תמונות ישנות וכדור עתיק שנותנים לך את התחושה של מסע בזמן. משם עוברים ל-1955 אז הגיע הצבע הירוק למכבי. מקום מיוחד מוקדש לתואר הראשון גביע המדינה ב-1962 אחרי ניצחון 2:5 בגמר על מכבי תל אביב.

משם ממשיכים אל עשרים השנים הבאות. המועדון לא מתעלם גם מהשנים הקשות בליגה השנייה. בפינה שהוקמה לשנים האלה מוקדם מקום לערכים החשובים למועדון כמו ה"דו קיום" בקבוצה ופיתוח קבוצות הנוער שהוקמה עוד בשנות ה-50.

המוזיאון לא רק משמש ככלי להעברת ההיסטוריה של מכבי חיפה, אלא גם ככלי חינוכי כשבמקום יתקיימו סיורים של בתי ספר ותנועות נוער. גם את החיבור לקהילה המוזיאון לא שוכח וכן את קבוצת הנשים שהייתה מספר שנים בליגת העל וזכתה בתארים, וכיום עובדים על הקמתה מחדש.

בהמשך ישנו קיר עם הפרויקטים של המועדון עם הקהילה. הפינה היא בדגש על חרבות ברזל ועל החטופים ביניהם אוהדת המועדון דורון שטיינברכר שחזרה משבי החמאס לאחר 471 ימים.

חשיבות החינוך מודגשת גם בתערוכה בה מוחמד אבו פאני מוצג כילד שעלה עם השחקנים, ולאחר מכן כשחקן בקבוצה הבוגרת, עם המסר הברור שכל ילד שיאמין בעצמו, יכול להגיע הכי רחוק שיש.

מסי, בופון ובקאהם והדם של חזיזה

במוזיאון גם ניתן דגש על ערכי המועדון: מצוינות, חדשנות, קידום תרבות ספורט, שוויון הזדמנויות, דו-קיום והתפיסה לפיה האדם לפני השחקן. במוזיאון ישנם גם שלושה פריטים ששייכים לאגדות כדורגל בינלאומית. חולצות של דיוויד בקאהם ליאו מסי וג'אנלואיג'י בופון, שלושתם שיחקו נגד מכבי חיפה והחליפו חולצות עם שחקני הירוקים.

החולצות של קטן ובקאהם ברקע חדר התארים | צילום: מיכה ברקמן

המועדון מקדיש גם פינה לשחקנים גדולים עם חולצות אותנטיות מאותם שנים. בולט בפינה הוא אבי רן ז"ל שוער הקבוצה שנהרג בתאונת אופנוע בגיל 24. בין הפריטים המרגשים מאותם שנים יש את רשת השער המקורית אליה הובקע שער האליפות הראשונה, של משה סלקטר.

בחולצה של מסי שהוחלפה עם עומר אצילי, ישנו עדיין הבוץ מהמשחק. בחולצה אחרת של דולב חזיזה, נשמר הדם על צווארון החולצה. מכאן עוברים הלאה לסרט שמציג את תור הזהב הראשון של המועדון: הזכייה באליפות ב-1984 והאליפויות שהגיעו אחריהן. הסרט מוצג בחדר שמדמה את יציג ג באצטדיון קריית אליעזר המיתולוגי. המיצג כולל את הקופות בכניסה, וכיסאות שנלקחו מהאצטדיון.

דימוי יציג ג המיתולוגי בקריית אליעזר | צילום: מיכה בריקמן

בנוסף יש נעלים של שחקנים משנים שונות ותמונות מרגשות. רועי שני שהיה כאמור אחראי על הפרויקט סיפר על ההתרגשות של משפחת רן כששמעו כי פינה תוקדש לבנם ולאחר מכן כשראו את הפינה לה גם תרמו חלק מהפריטים.

מכבי חיפה באירופה

אחרי ההיכרות עם תור הזהב מגיע שלב המקצוענות, והכנסת סטנדרטים אירופים עם כניסתו של יעקב שחר לניהול הקבוצה. סרט נוסף מציג את ההופעות הראשונות באירופה, ומשם עוברים לתצוגה. עמדה מוקדשת להופעה הראשונה בליגת האלופות, ואחרת לשתיים האחרות. אי אפשר לפספס את חדר התארים שמציג לראווה את האליפויות והגביעים של מועדון הפאר. באמצע ישנו מעגל נוסף שמוכן לקראת התארים הבאים שיבואו.

אני במרכז חדר התארים | צילום: סרוגים

המועדון לא שוכח גם את האכזבות ומקדיש להם פינה משל עצמן. הפסקות החשמל שאולי מנעו שתי הופעות בליגת האלופות, אובדן האליפות בעונת הקיזוז והנבדל של גילי לנדאו מהפועל תל אביב. המוזיאון מגיע עד ימינו עם הקדשה לשלושת האליפות האחרונות.

לפני היציאה אל חנות המועדון, ישנו מחתם אינטראקטיבי שמיועד גם לילדים. מי שרוצה יכול להקליט את עצמו בחינם, שר את אחד משירי המועדון ולקבל את זה אליו כשיר אישי. בנוסף ישנו מסך עם שחקנים גדולים לאורך השנים. שם תוכל להרכיב את הרכב כל הזמנים הירוק שלך. התחנה האחרונה היא מציאות מדומה. אתה עולה עם השחקנים לאוטובוס, עולה איתם על הדשא וחווה רגע קטן ממשחק.

הכניסה להיכל האכזבות | צילום: מיכה בריקמן

המוזיאון הוקם כאמור ככלי לשימור והעברת המורשת העמוסה של אחד משני המועדונים הגדולים בישראל. הקבוצה שזכתה ב-40 השנים האחרונות ב-15 אליפויות. לא שוכחת גם את הפן החינוכי והחיבור לקהילה ולמציאות העכשווית. המוזיאון הוא צעד משמעותי בתרבות הספורט הישראלי. האם נראה עוד מועדונים הולכים בעקבות מכבי חיפה ומעשירים לנו את תרבות הספורט בארץ?

הדמייה של קריית אליעזר | צילום: מיכה בריקמן