אחרי שהממשלה אישרה את עקרונות ההסכם בין ישראל ללבנון על הסדרת הגבול הימי בין המדינות, ראש המל"ל ד"ר איל חולתא הציג את טיוטת ההסכם, כפי שיונח לעיון חברי הכנסת ויאושר ע"י השרים עוד שבועיים.
לדברי חולתא, לא נכון להגיד שלבנון קיבלה 100% מהדרישות שלה: "הם לא קיבלו את כל מה שהיא רצו. לבנון רצתה את כל מאגר צידון ואת מלוא הזכויות הכלכליות עליו. נכון שקו 23 מעביר חלק גדול לצד הלבנוני, אך החלק הישראלי שנותר בצד הדרומי של מאגר צידון מעביר תמלוגים שווה ערך לחלק היחסי לטובת ישראל".
עוד הוא הוסיף: "ההסכם לא משרת את האינטרס האיראני ומחזק את הממשל הלבנוני. זו עובדה ברורה, ובעיניים ישראליות, זה סיבה טובה לסיים את הסיפור הזה וההסכם מחזק את האינטרס הישראלי במובן הזה".
צילום: עושים סדר | מי מוסמך לאשר את ההסכם עם לבנון?עיקרי ההסכם בנושא הקו הימי:
1. מקו החוץ ועד 5 ק"מ אל תוך הים יוגדר בתור סטטוס-קוו מוסכם. כל דיון עתידי על האזור הזה, יהיה רק אם יהיה בעתיד מו"מ על הגבול היבשתי בין שתי המדינות.
לאחר חמשת הק"מ הראשונים, הקו ייקבע לפי "קו 23" (לפי הדרישה הלבנונית), מה שמעביר חלק ניכר ממאגר צידון לשטח הכלכלי של לבנון, אך לא את כולו.
2. הצדדים מסכימים שההסכם מהווה "פתרון קבוע והוגן" ולכן זה ייחשב בתור סיום הסכסוך הימי.
3. "מאגר צידון"- החברה הבינלאומית, שמחזיקה בזכויות פיתוח המאגר, תרכוש את הזכויות הכלכליות של ישראל שבמאגר שתקבל פיצוי עתידי על הרווחים. עם זאת, פיתוח המאגר יתאפשר רק לאחר שישראל תגיע להסכמה מול החברה.
צילום: הנדל מסביר: מדוע נמנע בהצבעה על ההסכםבתוך כך משרד האנרגיה מבהיר שטרם ברור כמה גז יש באותו מאגר ורק אחרי סיום הבדיקות והפיתוח, יסוכם מול החברה הבינלאומית מנגנון הפיצוי לפי החלק היחסי שיימצא בשטח שנחשב ישראלי.
4. אם יצוצו בעתיד מחלוקות על השטח או יישום ההסכם, יוקם מנגנון תיווך באמצעות ארה"ב.
תגובות