ככל שמתקרבים לחג הפסח אנו מנקים את הבית שלנו מחמץ, ואת הנפש לנו מדברים שמחמיצים אותה.
צילום: מחשש לוראיינט החדש: חובת המסכות עד אחרי פסחמצה היא בצק שתפח במינון הנכון – ח"י דקות – חיים מדויקים וממוצים. בדיוק מה שצריך, לא פחות ולא יותר. חמץ לעומת זאת הוא בצק שתופס נפח יותר ממה שצריך; כוחות חיים ש"מחמיצים" את המטרה שלהם; מצב שמביא לתחושת חמיצות ואכזבה.
פחד הוא כמו בצק; יש מינון מסויים שהוא מופיע בצורה מדויקת. כאשר מזהים בעיות שמתחילות לתסוס – אסור להחמיץ אותם ויש לטפל בהם באופן מיידי.
מי שמשלה את עצמו שהתסיסה של ערביי ישראל היא מאורע חולף ומדובר בפיגועים אקראיים, מחמיץ מאד את תמונת המצב. ימים לא פשוטים לפנינו; ויש להיערך בהתאם.
מצד שני, לתת לפחדים לתפוח יותר מדי זוהי החמצה מסוג אחר. המדינה לא מתמוטטת, ומשפטים בסגנון "אתה יוצא היום מהבית ולא בטוח אם תחזור אליו" הם מחלישים ומטעים.
צילום: קריאה לאנשים פשוטים / הרב אלחנן בן נוןאנחנו יוצאים מהבית, נחושים, חמושים ומאמינים; וערוכים לכל מה שיתרחש. לזכור כל הזמן: הטוב הוא הרוב, הרע הוא המיעוט. חמץ הוא אוויר מנופח שיוצר אשליות. בסוף יוצאים לחירות עם המצה.
הרע יעבור. הטוב יתגבר. בעזרת ה'.
תגובות