דעות

פעמים, המורכבות והאתגר עם הילדים שלנו הוא הרבה פשוט ובעיקר קשור אלינו. נרצה – נשנה את ההתנהגות שלנו ונשפיע עליהם בהתאם. לא נרצה ונגלה שזה בעצם לא כזה חשוב לנו – נמשיך בהתנהגות שלנו כרגיל

בעוד בצה"ל דורשים להגדיל את תקציב הביטחון, במשרד האוצר דורשים לקצץ בעשרה אחוזים כשכבר בתקציב הנוכחי אפשר לקצץ ב-5%. הקרב בין הכסף שלנו לביטחון שלנו

לא משנה איך נקרא לזה – ועדת חקירה ממלכתית, ממשלתית, מיוחדת או בכל שם אחר. מה שחשוב הוא שזה יקרה. שנחקור. שנבין. שנפנים. ובעיקר – שנמנע את הפעם הבאה. דעה

זאבי רוט, אז נער בן 16 והיום מייסד "רב גן ישראלי", מספר על המפגש הראשון עם הדר גולדין כשהיה ילד קטן – רגע תמים שהפך לשיעור חיים שמלווה אותו עד היום

משרד הבריאות עדכן היום כי ילד בן 7 נפטר עם הגעתו למיון בסוף השבוע האחרון, לאחר שחלה בחצבת. מדוע המחלה מתפשטת בעיקר בערים עם ריכוזים של אוכלוסיות חרדיות. למה הם אדישים?

כשאנחנו חושבים על הרף של הבת מצווה של הבת שלנו, אנחנו גם חושבים על ההורים שאין להם את אותם משאבים ואפשרויות להרים עבור הבת שלהם את אותו אירוע

זכייתו של ממדאני היא לא המחלה, היא הסימפטום, הפוליטיקה האמריקאית הפכה מלכודת רעילה של קיצוניות, וגם היהודים וישראל לא יכולים לחמוק ממנה.

זכייתו של המועמד המוסלמי האנטי-ישראלי זוהרן ממדאני מוכיחה כי יהודי ניו יורק לא רק התרחקו מישראל, גם לא אכפת להם מהמדינה היהודית. גם טבח ה-7 באוקטובר לא גרם לתושבי העיר הגדולה בעולם להחליט לעזוב, אז האם יש משהו שכן?

התשובה לדעתי טמונה לא בשירות הסדיר אלא במילואים. הגיוס לסדיר מוכתר כ'גיוס בני הישיבות' שהוא איום ישיר על נשמת אפה של החרדיות

במאמר שפרסם הרב יובל שרלו הוא מתייחס למתקפה נגד הרב תמיר גרנות, וקורא להגיב בדרכים אחרות: התעלמות, חיזוק עולם התורה הציוני ועמידה על דרך ארץ ותורה.

שעות אחרי המתקפה של הרב יצחק יוסף נגד הרב תמיר גרנות, בצלאל סמוטריץ' עדיין לא גינה. מי שנושא את שמה של הציונות הדתית על דגלו – לא יכול להרשות לעצמו לשתוק

"התיבה" שבה שהינו הייתה מקום קפוא, מבודד, אך גם ריכוז של ערכים שדרשו מאיתנו הקפאה רגשית מסוימת. איך לוקחים את הטוהר של ה"תיבה" (האחדות, האמונה, ההתגייסות) ומפגישים אותו עם העולם המורכב, המזוהם, והמפולג שאנו חוזרים אליו?

אמונה מתבררת במלחמה, אך אל לה להישאר שם. הגלגל כבר לא יחזור לאחור. ואת הגובה שגילינו בעצמנו, ואת מה שהעולם כולו גילה אודותינו האנושות כולה ממתינה עוד לברר

אל תפחדו מלהביט בעצמכם במראה כי אתם כל הזמן מתקדמים. כל הזמן בעלייה. כובשים עוד מידה ועוד שטח ועוד חלק באישיות שלכם

השנתיים האחרונות, לימדונו במסרקות של ברזל אמונה מהי, ותקומה מהי. שיעורים אלה, אשר עלו לנו בדם רב, צריכים שיקבעו לדורות. במסכת חייו של עם ישראל, נרשמו בשנתיים האחרונות פרקים נוספים על גיבורי ישראל, על אמונה יוקדת ומסירות נפש, כמו גם על אובדן הדרך, הזהות, הייאוש ומורך הלב

אך עדיין נשארה שבויה אחת בעזה. השבויה העיקרית, שמצד האמת היינו חייבים להגדיר את יעד המלחמה לשחרורה של אותה שבויה, והיא עדיין יושבת בבית כלאה

נכון עשתה ישראל ביממה האחרונה כאשר פעלה בעוצמה כנגד המחבלים של חמאס. כל הפרה כזו חייבת לתת את תגובתה בצורה הברורה ביותר, האיכותית ביותר והבהירה ביותר לחמאס וגם לעם בישראל

ישראל שוגה כשהיא שותקת מול חיסול משתפי הפעולה בידי חמאס. מעבר לחובתנו המוסרית, שתיקה תפגע בסיכוי לשיתוף פעולה עתידי, תזיק להסברה ותמנע הצדקה לחידוש הלחימה

ראש ישיבת שדרות: "נוסיף לרקוד ולשמוח וללמוד תורה ומתוך זה נמשיך לדרוש מחוייבות גדולה לארץ ישראל ולפעול מוסרית למען ארץ ישראל השלימה"

מה נרצה שהם ייקחו איתם הלאה מצד תפיסת העולם כאשר הם שומעים ורואים חטוף אחר חטוף שחזרו מהמקומות הנמוכים ביותר בעולם? האפלים והקודרים ביותר? להלן שלוש נקודות לשיחה שיעזרו לכם בתיווך העניין