דעות

אל תפחדו מלהביט בעצמכם במראה כי אתם כל הזמן מתקדמים. כל הזמן בעלייה. כובשים עוד מידה ועוד שטח ועוד חלק באישיות שלכם

השנתיים האחרונות, לימדונו במסרקות של ברזל אמונה מהי, ותקומה מהי. שיעורים אלה, אשר עלו לנו בדם רב, צריכים שיקבעו לדורות. במסכת חייו של עם ישראל, נרשמו בשנתיים האחרונות פרקים נוספים על גיבורי ישראל, על אמונה יוקדת ומסירות נפש, כמו גם על אובדן הדרך, הזהות, הייאוש ומורך הלב

אך עדיין נשארה שבויה אחת בעזה. השבויה העיקרית, שמצד האמת היינו חייבים להגדיר את יעד המלחמה לשחרורה של אותה שבויה, והיא עדיין יושבת בבית כלאה

נכון עשתה ישראל ביממה האחרונה כאשר פעלה בעוצמה כנגד המחבלים של חמאס. כל הפרה כזו חייבת לתת את תגובתה בצורה הברורה ביותר, האיכותית ביותר והבהירה ביותר לחמאס וגם לעם בישראל

ישראל שוגה כשהיא שותקת מול חיסול משתפי הפעולה בידי חמאס. מעבר לחובתנו המוסרית, שתיקה תפגע בסיכוי לשיתוף פעולה עתידי, תזיק להסברה ותמנע הצדקה לחידוש הלחימה

ראש ישיבת שדרות: "נוסיף לרקוד ולשמוח וללמוד תורה ומתוך זה נמשיך לדרוש מחוייבות גדולה לארץ ישראל ולפעול מוסרית למען ארץ ישראל השלימה"

מה נרצה שהם ייקחו איתם הלאה מצד תפיסת העולם כאשר הם שומעים ורואים חטוף אחר חטוף שחזרו מהמקומות הנמוכים ביותר בעולם? האפלים והקודרים ביותר? להלן שלוש נקודות לשיחה שיעזרו לכם בתיווך העניין

לאחר החזרת החטופים החיים וחלק מהחללים, כעת עומדים מספר אתגרים בפני מערכת הביטחון. רק עמידה חזקה ואיתנה מול חמאס יבהירו כמה אנחנו רציניים

כאשר ממשלת ימין מממשת מדיניות שמאל, ובסופו של דבר יש לה מחיר כמו למדיניות שמאל, הציבור – שמדיניות זו מוצגת לפניו כמדיניות ימין – קולט שאין בימין שום תועלת, שום טענה, ושום אלטרנטיבה למדיניות השמאל

פעיל החזרה בשאלה נאור נרקיס מדבר על פתיחות, אך מתכוון לשינוי כפוי של האחר. כשאתה נכנס למכינה דתית במטרה “להוציא בשאלה” – אינך מקדם סובלנות, אלא הורס אותה

ההכרזה על המתווה החדש לשחרור החטופים וסיום המלחמה, לצד הדרישה מישראל לנצור את האש בעזה לצורך המו"מ, הגיעו רגע לפני פרסום הזוכים בפרסי נובל לשנת 2025 – ביניהם הזוכה בפרס נובל לשלום. ייתכן שהתזמון לא מקרי

כאשר בוחנים את התנהלות ראשי השב"כ הקודמים, ניתן לזהות דפוס של אמונה עיוורת ולא רציונלית. מה בתפיסתם מנע את הבנת האויב, וגרם לכישלון המודיעיני הגדול בתולדות המדינה? ומדוע בניגוד להאשמות והחששות דווקא מינוי דוד זיני יוביל את השב"כ להתנהלות ריאלית שמחוברת למציאות?

מהיכן נובע הפחד של אבירי הצדק והדמוקרטיה שכוון בצורה דורסנית ומשומנת לסכל את מינויו של דוד זיני? אמנם כבר דובר ונכתב רבות על כך, אך להבנתי קיים מימד מהותי ומשמעותי שנכון לתת עליו את הדעת

איך ממדינה שזכתה לאהדה חובקת תבל אחרי הטבח ב-7.10 הפכה ישראל לדחויה, כמעט מצורעת? מה גרם לישראל להפוך תוך זמן קצר מאומה נערצת לצפי של נתניהו ל"סופר-ספרטה"?

ראש הממשלה מביט על הקלפי הבא כקרב חייו. אחרי נסראללה, החות’ים והגרעין האיראני – הוא רוצה שיזכרו אותו גם כמי שהחזיר את הבנים והבנות הביתה

זה לא ויכוח תיאורטי, זו מציאות בשטח: שישה תינוקות מתו כבר בחודש האחרון מחצבת – כולם ללא חיסון. לא רבים בחרו להימנע, אבל המחיר של המעטים הוא כבד מנשוא

מיום עלייתה על המסך באתר סרוגים, עוררה התוכנית כיפות ברזל המון רעש, עניין ותוכן. כעת, עם הרהורי התשובה של הימים הנוראים ורגע לפני יום הכיפורים המגיש נתנאל איזק מבקש סליחה ומחילה

בימים האחרונים נפרצה אחת ההגנות האחרונות: קוד ה־QR שהגן מפני חשיפת ילדים ובני נוער לסרט הזוועות מ־7 באוקטובר. מה עושים עם הילד נחשף?

המשימה הראשונה של דוד זיני כראש השב"כ היא להחזיר את 48 החטופים שבידי חמאס, עם שיקום הארגון צריך גם למנוע טרור מיו"ש ולשרש את הניסיונות האיראניים לגייס סוכנים

אי אפשר להתעלם מכך שבניגוד לשבת רגילה שמסתיימת אחרי 25 שעות, כאן ישנו עוד יום של ביחד שיכול להוות אתגר ולהקשות על ההורים 'לדגמן' את החינוך והערכים שהם רוצים שילדיהם ילכו לפיו