עבור ארגון הג'יהאד האסלאמי, שחרט על דגלו נאמנות מוחלטת למשטר האייתוללות, הבית בטהרן מעולם לא הרגיש רעוע יותר. דיווח הבוקר (שני) בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט" חושף כי מזכ"ל הארגון, זיאד נחאלה, "כמעט ולא דורך" על אדמת איראן בחודשים האחרונים, זאת בשל החשש הכבד מחדירה מודיעינית ישראלית שתביא לחיסולו.
לפי המקורות בארגון הטרור, נחאלה ערך שלושה ביקורים קצרים בלבד בטהרן מאז חיסולו של איסמעיל הנייה ביולי 2024. נראה כי הפיצוץ בלב מתחם האירוח הרשמי של משמרות המהפכה שלח מסר חד וברור לצמרת הג'יהאד: אם הנייה לא היה מוגן בלב הבירה האיראנית, איש אינו מוגן.
הנדידה הגדולה: בין דוחא לקהיר
הלחץ הישראלי בסוריה ובלבנון, יחד עם נפילת משטר אסד ששימש כחממה לארגון, אילצו את הנהגת הג'יהאד לחפש מקלטים חדשים. נחאלה וסגנו, מוחמד אל-הינדי, מנהלים כיום חיי נדודים בין קטאר למצרים. בעוד אל-הינדי שוהה כמעט קבוע בדוחא ונע על ציר טורקיה-מצרים לצורך דיונים מול המודיעין המצרי, נחאלה עצמו שומר על פרופיל נמוך במיוחד.
בינתיים, הזרוע הצבאית של הארגון בלבנון ובסוריה סופגת מכות קשות. חיסולו של אדהם אל-עות'מאן לאחרונה בלבנון, שהיה מקורב מאוד לראש הזרוע הצבאית אכרם אל-עג'ורי, מעיד על כך שישראל סוגרת את הטבעת סביב המפקדים בשטח.
השאלה הבוערת: מדוע נחאלה עדיין איתנו?
בזמן שראשי חמאס כמו סינוואר, הנייה ודף חוסלו, וכשצמרת חיזבאללה נמחקה כמעט כליל, דמותו של זיאד נחאלה נותרת בחיים, מה שמעלה תהיות רבות בקרב פרשנים וגורמי ביטחון.
האם מדובר ב"נס" של הישרדות, או שמא ישנן סיבות עמוקות יותר? בשיח הציבורי עולות לא פעם שאלות קשות: האם הוא משת"פ?
תיאוריות (שאין להן אישור רשמי) גורסות כי ייתכן שנחאלה משמש, במודע או שלא במודע, כצינור להעברת מידע או כנכס מודיעיני אסטרטגי שישראל מעדיפה להשאיר "על המגרש" כדי לעקוב אחר תנועות איראן.
מבחינה מבצעית, ייתכן שנחאלה פשוט זהיר יותר מאחרים, או שסדרי העדיפויות של צה"ל והמוסד התמקדו עד כה במי שהיוו איום מיידי וקריטי יותר על ישראל.
כך או כך, העובדה שמזכ"ל הג'יהאד האסלאמי מרגיש בטוח יותר בקהיר או בדוחא מאשר אצל פטרוניו בטהרן, אומרת הכל על מצבו של "ציר הרע" בשנת 2026. המצוד נמשך, והשאלה היא כבר לא "אם", אלא "מתי".
תגובות