בעקבות טרומפלדור: מסע אל מוקדי הגבורה בגליל

נבכי העבר וההווה, פיסת היסטוריה ותחילתו של המאבק על ארץ ישראל - כל אלו שזורים יחדיו בטיול הצפוני לתל חי וסביבותיה. לקראת יום תל חי וקריית שמונה, הקרויה על שם טרומפלדור ושבעת חבריו, יצאנו למסע אל המקומות בהם נכתבה אחת הפרשות המכוננות בתולדות ההתיישבות היהודית בגליל העליון.

יום י"א באדר, יום נפילת תל חי, שיחול בסוף השבוע הקרוב, מביא עמו גם פן נוסף: פסל האריה השואג, פסלו של אברהם מלניקוב, חוגג 70 שנה ליצירתו. החיבור בין הזיכרון, המקום והיצירה מוביל אותנו לטייל השבוע בין תל חי, כפר גלעדי והאתרים שסביבם.

נוףצילום: קובי פינקלר, סרוגים

קרב תל חי: רגע מכונן בתולדות ההתיישבות

יום י"א באדר תר"ף (1920) היה יום אביבי במיוחד. אחרי כמה ימי גשם רצופים האירה השמש את חצר המתיישבים בתל חי - הייתה זו הארה יחידה באותם ימים קשים. המאבק בין הבריטים לצרפתים על השליטה בצפון הארץ הביא לכך שאזור אצבע הגליל עבר לידי הצרפתים, אך אלו לא הצליחו להשתלט על הכנופיות שסבבו באזור ואיימו על היישובים.

כבר בראשית אותו חורף נשדדו בהמות עבודה מכפר גלעדי, ושלושה שבועות לאחר מכן נורתה אש לעבר תל חי. אחד המתיישבים, שניאור שפושניק, נהרג. האסון עורר את יושבי האזור, ולמקום הגיע כתגבורת יוסף טרומפלדור, קצין לשעבר בצבא הרוסי וגיבור מלחמה שאיבד את זרועו השמאלית במלחמת רוסיה-יפן.

המצב המשיך להידרדר, ובתחילת חודש טבת שלח טרומפלדור מכתב לוועד ההגנה בתל אביב, בו כתב: "אין לנו מספיק אנשים מזויינים... רימוני יד חסרים לגמרי... בעוד שבוע נהיה שרויים ברעב של ממש."

בבוקרו של יום י"א באדר נשמעו יריות לעבר תל חי. מאות ערבים הקיפו את המקום מכל עבר, והקרב החל. טרומפלדור, שחש למקום מכפר גלעדי, נפצע ומת מפצעיו. יחד עמו נפלו עוד לוחמים. בסך הכול נפלו בקרבות המקום שמונה לוחמים - שישה באותו יום מר ונמהר ושניים נוספים בקרבות נוספים.

14 שנים לאחר מכן, בשנת 1934, הוזמן הפסל אברהם מלניקוב להקים אנדרטה לזכר הנופלים. כך נולד פסל האריה השואג, מהסמלים המזוהים ביותר עם מורשת הגבורה של תל חי.

נפילת טרומפלדורצילום: קובי פינקלר, סרוגים

הסליק בכפר גלעדי: סוד שנשמר שנים

קיבוץ כפר גלעדי הוא הקיבוץ היחיד שהוקם על ידי ארגון "השומר". בתוך הקיבוץ הקימה תורה שרייבר את סליק ההגנה. בשנת 1936 הונחו חברי היישובים להסתיר את כלי הנשק שלהם, והסליק נחפר מתחת לבתי הקיבוץ - ללא ידיעת רוב החברים.

הסליק הראשון נחפר כבר בשנת 1922, מתחת לאורוות הסייחים. חמישה מחברי הקיבוץ חפרו אותו במשך שנה תמימה, בחשאיות כמעט מוחלטת. עומקו חמישה מטרים והוא כלל חדר קטן ומסדרון מילוט באורך 20 מטרים.

רק בשנת 1975, כאשר הוחלט להקים מעל הסליק מפעל למשקפיים, נאלץ חבר הקיבוץ שידע את הסוד לחשוף אותו. המשטרה שנכנסה למקום גילתה כלי נשק מתוחזקים היטב. בשנת 1996 נפתח הסליק לקהל הרחב, וכיום פועל במקום גם מוזיאון קטן.

בכניסה לכפר גלעדי נמצאת גם תזכורת לאירוע קשה נוסף - מותם של 12 לוחמים מגדוד 9255, שנהרגו במטח קטיושה.

חצר תל חי: "נחדש ימינו כקדם"

כמה מאות מטרים משם, בחצר תל חי, עמלים בימים אלו על הפיכת הביקור למסע מוחשי אל החיים במקום ואל הקרב ההיסטורי.

מנהל האתר, עידו קהת, אומר: "היום בו נפלו כאן יוסף טרומפלדור וחבריו מציין נקודת מפנה בתולדות הציונות, ומהווה מקור השראה לדורות של מתיישבים ולוחמים מאז ועד היום."

במקום הוקמו חללי תצוגה חדשים, שבילים משוחזרים ו"שביל הפצועים", המחבר בין חצר תל חי, פסל האריה השואג ואתרי כפר גלעדי. האתר הוא אחד מ-250 אתרי מורשת של המועצה לשימור אתרים.

משגב עם והסביבה: נוף, גבול והיסטוריה

בקיבוץ משגב עם, הקיבוץ הצפוני בישראל, הוקם מרכז מבקרים המציע תצפית לעבר החרמון, רמת הגולן ודרום לבנון. במקום מתקיימים סיורים והרצאות על החיים בקיבוץ גבול, מורשת האזור והאירועים ההיסטוריים.

בסמוך נמצא מצפה בניה, מצודת הונין הצלבנית ומסלול נקיקי יפתח - מסלול קצר ומרשים בין נקיקים.

מצודת הוניןצילום: קובי פינקלר, סרוגים

חוויית ההווה: לינה, תרבות וקולינריה בגליל

מלון כפר גלעדי, השוכן בלב נופי הגליל העליון, מציע חוויית אירוח חורפית המשלבת טבע, תרבות וקולינריה. לצד האירוח, ניתן לבקר במוזיאון זומו, המציג את התערוכה "המצפן", הכוללת יותר מ־60 עבודות אמנות.

במלון מוצע גם תפריט חדש - "מטבח גלילי עונתי", בניצוח השף אבי כהן, המבוסס על חומרי גלם מקומיים ותוצרת אזורית.

מרכז המבקריםצילום: קובי פינקלר, סרוגים

מסע בין גבורה, מורשת ונוף בגליל העליון

הטיול לתל חי, כפר גלעדי והסביבה הוא הרבה מעבר למסלול בגליל העליון. זהו מפגש עם סיפור גבורה, עם מורשת ההתיישבות ועם המקומות בהם נכתבה ההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. בין האריה השואג, הסליקים והנופים הפתוחים – העבר וההווה ממשיכים להיפגש, ולספר את סיפורו של המקום.