היום (רביעי) התקיים דיון על המענים בבריאות הנפש ביו״ש. הדיון התקיים לאחר שמועצות ועיריות בתחומי יו״ש דיווחו ליו״ר ועדת העבודה והרווחה, ח״כ מיכל וולדיגר, על מחסור במענים בתחום בריאות הנפש - גם משום האתגר במתן מענה לאוכלוסייה קטנה שפרוסה גיאוגרפית.
בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ וולדיגר: "אחוזי המימוש מקרב כלל הזכאים לשירותי סל שיקום הם עדיין נמוכים מאוד ועומדים על 27% בלבד, בין היתר בשל שורה של חסמים שבהם אנו עוסקים כאן בוועדה בהם היעדר מודעות לזכויות, ביורוקרטיה, תקופות המתנה ועוד. ביהודה ושומרון המצב חמור בהרבה בשל המרחק הגאוגרפי ומחסור חמור בשירותי שיקום בקהילה. על פי נתוני משרד הבריאות שיעור המשתקמים בקהילה שם נמוך ב-19% מהממוצע הארצי. מדובר באוכלוסייה של מאות אלפי אנשים והיעדר השירותים הוא בלתי נסבל. אנחנו רוצים לשמוע על פתרונות- איך אנחנו משפרים את המצב".
מספר נציגים של מועצות אזוריות ביהודה ושומרון סיפרו בוועדה על הקושי במתן מענה לתושבים, בשלבי הטיפול והשיקום כאחד.
לדבריהם, הקושי נובע מהמרחקים הגאוגרפים הגדולים וכן על איומים ביטחוניים המקשים על מטופלים ומטפלים. יפעת גנון, מנהלת רווחה במועצה אזורית הר חברון: "אדם שמצליח להתגבר על כל הקשיים והחסמים ולקבל את הזכאות לשירותי שיקום מתקשה מאוד לממש אותם, כי המרחקים גדולים מאוד והתחבורה הציבורית מוגבלת מאוד. בנוסף מדובר באזור מאוים ביטחונית, מה שמקשה על חלק מהתושבים לנוע בצירים ומייצר קושי גם מול אנשי טיפול ושיקום שאמורים להגיע לבתים".
על פי נתונים שהוצגו בדיון, זמן הנסיעה מיישובים רבים ביהודה ושומרון למוקדי השירות הקרובים בתחום בריאות הנפש עומד על כשעה, ללא עומס בדרכים. ד"ר אסנת ורטמן, פסיכותרפיסטית ומדריכה בתחנה לבריאות הנפש בפתח תקווה אמרה: "מדומיין לחשוב שמישהו עם אפיזודה דיכאונית חריפה יכול לנסוע 58 דקות מחוות יאיר לפתח תקווה כדי לקבל טיפול. אם הייתה תחנה באריאל היה ניתן להגיע תוך 22 דקות".
נציגת משרד הבריאות פרסיאדה אדירי, הסבירה כי יהודה ושומרון אינם נחשבים כמחוז נפרד על פי החלוקה הקיימת במשרד, אלא כחלק ממחוזות ירושלים ומרכז ולכן המשרד לא מחזיק בנתונים אודות הצרכים והשירותים הניתנים היום בתחום בריאות הנפש באזור. בתגובה לדברים אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר: "אי אפשר לשים את השומרון כחלק ממחוז המרכז, זה מאפיינים ואתגרים שונים וזה פוגע ביכולת לקבל נתונים ולקדם פתרונות".
נציג משרד האוצר יאיר קנון הבהיר כי היעדר המענים ביהודה ושומרון לא נובע ממחסור תקציבי: "על פי חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה אנחנו מחויבים לתקצב את המענים על בסיס ביצועים ותוצאות. כלומר- ככל שיש גידול במענים אנחנו מתקצבים את זה. כראייה, התקציב ב- 2025 עמד על 2 מיליארד ש"ח וזה גידול של פי שתיים בשנים האחרונות. אם יש קושי ביהודה ושומרון זה קושי מכרזי של מיקור חוץ ולא קושי תקציבי".
יהודה לוינגר, הלום קרב, מפורום נכי צה"ל ביו"ש סיפר על היעדר מענים ביהודה ושומרון גם לנכי צה"ל וזעק: "לא הגיוני ששקל אחד מכל הכספים שמגיעים לארגון נכי צה"ל לא מגיע ליהודה ושומרון. אני רוצה שכל ראש מועצה וכל מי בתחום יצור איתנו קשר. ב-7.10 יצאנו מהבתים, קברנו חברים. איפה הלב היהודי שלכם? שלחתם אותנו לישיבות הסדר, למכינות, לסיירות - כי אין לנו ארץ אחרת. אתם בונים חוות, סוללים כבישים ומשאירים את הפצועים מאחור. חינכתם אותנו ל'הקם להורגך השכם להורגו', אבל איפה 'ואהבת לרעך כמוך'? בואו נפתח שולחן עגול ונתחיל לעבוד היום".
ד"ר אברהם פרילנדר, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול: "אנחנו רוצים להפוך את הלימון ללימונדה ולהפוך את אזור השומרון מאזור ללא שירותים למקום שבו ניתן השירות הטוב ביותר. אנחנו מציעים להקים "כפר נפש" בתוך קמפוס אונ' אריאל שיכלול הכל - מרפאה, בתים מאזנים, מחלקה פתוחה וסגורה, הוסטלים ומועדונים תעסוקתיים - הכל במקום אחד שייצר רצף טיפולי מלא שלא קיים היום בשום מקום בעולם. אותו פסיכיאטר, פסיכולוג, עו"ס וחונך יפגוש את המטופל לאורך כל התהליך. כל זה תלוי מאוד בעזרה שנקבל גם מהמדינה - בתמיכה ובמימון".
פרופ׳ פסח ליכטנברג: ״אנחנו כבר בהתקשרות עם אוניברסיטת אריאל. הם יכולים להיות המרכז השיקומי, ושיהיה שם גם שדה מחקר״. החזון הוא שכל יום יקבלו שירות במרכז השיקומי 340 אנשים.
בתום הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר: "אני מבקשת ממשרד הבריאות לבצע חשיבה מחודשת על נושא המחוזות ולהגדיר את יהודה ושומרון כמחוז שעומד בפני עצמו, כדי שיהיו לנו נתונים ונוכל למפות את הצרכים בהתאם להיקף ואופי האוכלוסייה. לצד זאת, אני קוראת לקיום שולחן עגול עם הרשויות וארגוני החברה האזרחית לצורך חשיבה משותפת והרחבה של שירותי השיקום, וגם שירותי הטיפול, בפריסה גיאוגרפית וכמותית על פי צרכים. אנחנו דואגים גם לאדמה, וגם לאדם".
תגובות