הפעילות הצבאית ברצועת עזה עולה מדרגה. אוגדה 98 נכנסה לגזרה חדשה והחלה לפעול במקומות שבהם צה"ל טרם פעל בעבר. המטרה ברורה: ניקוי יסודי של השטח והעברת מסר חד-משמעי לחמאס – אין מקום בטוח.
כבר אתמול אחר הצהריים ראינו את המוכנות הגבוהה בשטח. שני מחבלים זוהו כשהם יוצאים מאחד הבתים ההרוסים, מזרחית ל"קו הצהוב". מדובר באזור הקרוב מאוד לישראל, שכל הזמן נאמר לנו שאין בו יותר מנהרות ואין בו מחבלים.
המענה היה מיידי: כלי טיס של חיל האוויר "כיסו" את המחבלים וחיסלו אותם. שעות ספורות לאחר מכן התגלתה חוליה נוספת והותקפה גם היא. מפקדי האוגדה הבהירו הבוקר כי ימשיכו לפעול במרחב הזה כדי לוודא שלפחות עד הקו הצהוב – אין מחבלים בכלל.
המנגנון מול ארה"ב: מי שולט ב-53% מהשטח?
מאחורי הקלעים מתגבש מנגנון תיאום הדוק מול האמריקנים. בצה"ל דורשים הבנות שיאפשרו לפעול ביתר תקיפות – לאו דווקא מלחמה כוללת מחר בבוקר, אלא חופש פעולה לחיסולים ותקיפות ממוקדות.
הנתונים הללו מובאים לידי ועדה משותפת לישראל וארצות הברית שיושבת בקריית גת. שם משורטטת המפה החדשה:
עד הקו הצהוב: 53% מהשטח נמצאים תחת הבנה ברורה של שליטה ופעילות צה"לית.
מעבר לקו הצהוב: שם נמצא חמאס (47% הנותרים).
כאשר צה"ל מבקש לתקוף בחלק המערבי יותר, מעבר לאותו קו, הנושא מובא לוועדה. אנחנו מראים להם את המודיעין: הנה חוליה, הנה קבוצת מחבלים, והנה "ארכי-מחבל" שידו עסוקה בטרור ללא הפסקה. ההבנה היא שאם חמאס יתקרב, יירה או יפגע בכוחותינו – האיום יוסר בצורה מיידית. לישראל תהיה הזכות המלאה לתקוף את המחבלים באשר הם.
לבנון: עוברים לשיטה המערכתית
גם בצפון חל שינוי בתפיסה. בצה"ל הבינו שצריך לפעול בלבנון בצורה שיטתית ורציפה, ולא לרדוף אחרי כל מחבל בודד (אלא אם מדובר בהסרת איום מיידי).
לאחר שנאסף מידע מודיעיני רב, הוחלט אתמול אחר הצהריים כי הגיעה העת. ברגע שנצברו לפחות חמישה מוקדים שבהם חיזבאללה אחסן תחמושת, יצא חיל האוויר לתקיפה נרחבת נגד מחסני אמל"ח לרוחב כל גבול ישראל-לבנון. הפיצוצים העזים שנשמעו בשטח העידו על עוצמת הנשק שהושמד. הסרת האיומים הללו היא קריטית, והדבר החשוב מכל: כל מטוסינו חזרו לשלום לבסיסם.
תגובות