תיאטרון באר שבע מעלה בימים אלה את "פינק ליידי", עיבוד בימתי לסרט הביכורים של מינדי ארליך. ההצגה מביאה לבמה סיפור אישי המתרחש בלב החברה החרדית, ועוסקת במתח שבין חיי משפחה מוקפדים לבין סוד שמערער את היסודות.
זוהי הצצה אל נבכי החברה החרדית העמוקה ביותר, עם ההקפדות החמורות במקווה הטהרה לנשים בל"ט (ליל הטבילה), ולצידה בעל שנטייתו המינית היא לגברים.
בין תפוח לפיתוי
"פינק ליידי" הוא שמו של תפוח מזן מיוחד ואיכותי - ורדרד ובעל תוכן בשרני במיוחד. פינק ליידי היא גם דמות שמפתה.
השם הכפול הזה מלווה את ההצגה כולה. מעבר להיותו זן של תפוח - רמז עדין לחטא הקדמון ולאכילת התפוח מעץ הדעת. יש כאן משחק כפול בין פיתוי, חטא ותשוקה לאהבה שאינה ניתנת לה.
הההצגה צילום: אתר סרוגיםסיפור של טלטלה והתעוררות
הסיפור נסוב סביב בתי, אישה חרדית צעירה ואם לשלושה, שחיה בירושלים בשגרת חיים מוקפדת. עולמה מתערער באחת כשהיא מקבלת בדואר תמונות מפוקפקות של בעלה האהוב לייזר, ומגלה כי הוא נסחט על ידי כנופיה מקומית. הגילוי מטלטל את חייהם של בני הזוג ושולח את בתי למסע של התעוררות, גילוי עצמי וחיפוש אחר חירות רגשית ונשית.
המחזה נכתב כאמור על פי תסריט של מינדי ארליך, שגדלה בקהילה חרדית בירושלים, והפך לסרט עטור שבחים ופרסים בבימויו של ניר ברגמן.
ולמה "פינק ליידי"? השם נבחר בהשראת הדמות שמופיעה בחוברת ובווידאו שלייזר מקבל במסגרת טיפולי ההמרה שלו. האישה הגיבורה נשבית בדמותה וחושבת שאם תצליח לחקות אותה, אולי תזכה סוף סוף להיות נחשקת בעיני בעלה.
"ככה גיליתי את הקולנוע"
בראיון שהעניקה לעיתון "את" בשנה שעברה סיפרה מינדי ארליך על ההשראה לעשיית הסרט:
"יש לי זיכרון ילדות צרוב. אני עומדת על קצות אצבעותיי ומציצה מבעד לסורגים לתוך הבית של סבא וסבתא שלי. המבט שלי לכוד בתוך מסך שהושכר לימי חול המועד פסח - הימים המיוחדים שבהם היה נהוג אז לשכור מסך וסרטים מ'פוטו אלן' בשכונת בר אילן בירושלים, הרבה לפני שהציתו את החנות הקטנה. ככה גיליתי את הקולנוע".
המורכבות שמאחורי חומות השתיקה
בעבודת הדוקטורט של ד"ר אייל ז'ק מוסבר כי בשל חששות ליציבות הזוגיות ורגשות של אשמה ובושה, מעדיפים גברים הומואים רבים שלא לחשוף את נטייתם המינית בפני רעייתם. אולם במקרים שבהם נחשפה האישה לנטייתו ההומוסקסואלית של בן זוגה, היוותה חשיפה זו נקודת מפנה משמעותית בחייה ובאופן תפיסתה את בן זוגה ואת היחסים.
מתוך מסגרת מחקרית זו, מעדויותיהם של הגברים בספר זה ומניסיונו הטיפולי, עולה תמונה מורכבת באשר ליחסן של נשים אלו לבני זוגן ולנטייתו החד-מינית.
צריך לומר: הסיפור מובא בצורה משכנעת וטובה, ומביא לבמה קול נשי חרדי נדיר, החושף את המורכבות האנושית שמאחורי חומות השתיקה. חשוב לצפות וללמוד - שעה וחצי של סיפור מתוצרת תיאטרון באר שבע, מעבר לחומות השתיקה.
תגובות