מי יישאר בלי טיפול? מפת הסיכון של ישראל בעשור הקרוב

ישראל נמצאת בעיצומו של משבר בריאות נפש חסר תקדים. אבל זה כבר לא רק משבר של טראומה – זה משבר של יכולת.

הביקוש לטיפול זינק מאז ה־7 באוקטובר, בעוד שמערכת בריאות הנפש נכנסה לאירוע הזה מותשת, עם מחסור כרוני במטפלים וזמני המתנה שאי אפשר לחיות איתם. כשהמערכת לא עומדת בעומס, לא כולם נפגעים באותה מידה. מי שיש לו כסף וגישה לטיפול פרטי יסתדר. מי שאין לו – יישאר לבד. כך המחסור במטפלים הופך ממשבר רפואי למשבר חברתי.

אנשי שטח מדווחים על עלייה חדה בחרדה, דיכאון וטראומה, לצד התרחבות של הפרעות אכילה ושימוש בחומרים. אחד מכל חמישה מדווח על שימוש מוגבר בסמים מאז תחילת המלחמה. אלו לא מקרי קצה - אלו סימנים של חברה שנשחקת.

בתוך המציאות הזו ניתן לזהות חמש אוכלוסיות שצפויות לשלם את המחיר הכבד ביותר בעשור הקרוב.

הראשונה היא אנשי המילואים והמשפחות שלהם. מאז תחילת המלחמה גויסו יותר מ־280 אלף מילואימניקים, ולכ־112 אלף מהם יש בני זוג וילדים. מדובר במעגל מתמשך של גיוס, חזרה, ניסיון לשקם – ואז שוב גיוס. הפגיעה אינה רק בלוחם שחוזר עם חוסר שינה או פוסט־טראומה, אלא בבית כולו: ילדים שחיים בפחד, זוגיות שנשחקת ותחושת יציבות שנעלמת.

השנייה היא המפונים והעקורים. עשרות אלפי אזרחים חיו חודשים מחוץ לביתם, חלקם עדיין ללא אופק ברור. חיים ארוכים בחוסר ודאות שוחקים נפשית, וכשאין ליווי קהילתי רציף, המצוקה נדחקת פנימה – עד שהיא מתפרצת.

השלישית היא הילדים ובני הנוער. כאן המחסור במטפלים יוצר נזק מצטבר. יותר פחדים, יותר כעס, יותר הסתגרות. הנתונים מבתי החולים מדאיגים: בין 2023 ל־2025 נרשמה עלייה של כ־60% בפניות ילדים ובני נוער למיון עקב אובדנות. בשניידר לבדו הגיעו ב־2025 כ־930 ילדים ובני נוער להערכה פסיכיאטרית, עשרות מהם בסיכון מיידי. זמני המתנה של חודשים אינם “אי נוחות” – הם סכנה.

הרביעית היא הקשישים. רבים חווים הצפה של טראומות עבר, בדידות ופחד קיומי. בקהילות מפונות, מצבו הנפשי של הדור המבוגר משפיע על היכולת של קהילה שלמה לשוב ולהיבנות.

והחמישית – אנשי המקצוע עצמם. מטפלים, עובדים סוציאליים, צוותי חינוך ורפואה. הם נושאים עומס קיצוני, נחשפים לסבל יומיומי, ופועלים ללא מעטפת מספקת. אם הם יישחקו ויעזבו – לא יישאר מי שיחזיק את המערכת.

בסופו של דבר, המחסור במטפלים אינו בעיה מקצועית בלבד. הוא מבחן לאומי. אם ישראל לא תבנה תשתית אמיתית לבריאות הנפש, בעשור הקרוב המחיר יהיה אובדן תפקוד, פירוק משפחות ושחיקה עמוקה של החוסן החברתי. לא כולם ייפגעו שווה – אבל כולנו נשלם.

==

גילה טולוב היא מייסדת שותפה בקולקטיב עיקר.

בתאריכים 15-16.2 יתקיים כנס של קולקטיב עיקר בנושא: האצת ריפוי מטראומה באמצעות שיתוף פעולה