הסקר שנפתלי בנט לא ירצה לראות

סוגיית חוק הגיוס ממשיכה להוציא אמוציות רבות מהשחקנים הפוליטיים והתקשורתיים במגזר הדתי-לאומי, כאשר במוקד העימות הנוכחי ניצבים נפתלי בנט וינון מגל. אלא שנתונים חדשים שמפרסם האסטרטג והסוקר שלמה פילבר, מציבים סימן שאלה סביב היכולת של בנט להפוך שוב ל"בעל הבית" של המגזר.

על פי סקר רחב היקף שנערך בקרב למעלה מ-1,000 נדגמים מתוך הציונות הדתית, עולה כי הניסיונות של בנט להתחבר מחדש לבייס הסרוג נתקלים בקושי ממשי. הנתונים מראים כי בנט מתקשה לפרוץ את גבולות המחנה שגם כך לא הצביע לימין בבחירות האחרונות.

בנט מול סמוטריץ', סופר וסעדה

בשאלה "מי מהאישים הבאים מייצג נאמנה את עמדתכם בנושא חוק הגיוס?", זכה בנט לתמיכה של 13.3% בלבד. רוב הנדגמים בחרו בדמויות המזוהות עם הקואליציה או באגף הימני יותר כמו בצלאל סמוטריץ', אופיר סופר, משה סעדה ויועז הנדל.

גם בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, בנט לא מצליח לסחוף את המגזר: רק 19.2% מהמשיבים סבורים כי הוא המתאים ביותר לתפקיד. נתניהו עדיין נהנה מתמיכה משמעותית מאוד במגזר, בעוד שאר הקולות מתפזרים בין מועמדים אחרים או כאלו המשיבים כי אף אחד מהם אינו מתאים.

המנדטים נשארים בימין

כאשר נשאלו הנדגמים למי יצביעו בבחירות הקרובות (2026), רק 12.1% הצהירו כי יבחרו בבנט. פילבר מציין כי מרבית המגזר נשאר נאמן למפלגות הקיימות: הציונות הדתית, הליכוד ועוצמה יהודית, כאשר אחוזים בודדים פונים לכיוון המחנה הממלכתי או יועז הנדל. נתון בולט נוסף הוא קבוצה גדולה של מצביעים שטרם החליטו למי לתת את קולם.

פילבר מנתח את התוצאות ומסביר כי בנט למעשה נשאר בתוך גבולות הגזרה של מצביעי העבר שלו: "בהינתן כי לפי הסקר 14.7% הצביעו לאיילת שקד ו-7.4% למחנה הממלכתי, בנט לא מצליח לפרוץ מעבר לקולות שכבר בבחירות האחרונות לא הצביעו לגוש נתניהו".

הנתונים הללו מלמדים כי למרות הוויכוחים הערים ברשתות החברתיות ובאולפנים, הלב הפועם של הציונות הדתית עדיין אינו רואה בבנט את המנהיג הבא שלו, והוא נותר מוגבל לקולות שכבר ממילא אינם מזוהים עם גוש הימין הנוכחי.