בשנת 2002 אמנדה ביינס ופרנקי מוניז היו בשיא כוחם כנסיכי הפופ-תרבות של בני הנוער, והכימיה ביניהם הייתה פשוט מגנט לרייטינג.
העלילה הייתה פשוטה וגאונית: ג'ייסון שפרד (מוניז), נער עם נטייה לשקרים, נתקל במפיק הוליוודי חלקלק בשם מרטי וולף (בכיכובו של השחקן הנדר פול ג'יאמטי, הרבה לפני שהפך למועמד לאוסקר). וולף גונב את החיבור שכתב ג'ייסון לבית הספר והופך אותו לסרט שובר קופות. כשאף אחד לא מאמין לג'ייסון, הוא נוסע להוליווד עם חברתו הטובה קיילי (ביינס) כדי להכריח את המפיק להודות באמת.
אבל עם כל הכבוד לעלילה, כולנו זוכרים דבר אחד מרכזי: הנקמה. הסרט הוליד כמה מהמתיחות האייקוניות של העשור, כולל צביעת השיער של וולף לכתום בוהק והחלפת נוזל החיטוי שלו בדבק מהיר.
אבל רגע השיא, זה שנחרת בזיכרון הקולקטיבי של דור שלם, היה סצנת הבריכה. ג'ייסון וקיילי מחדירים צבע כחול למערכת המים בביתו של וולף, וברגע אחד של צדק פואטי, המפיק המרושע יוצא מהמים כשהוא צבוע כולו בכחול עמוק – מכף רגל ועד ראש.
היום, במבט לאחור, "שקרן בריבוע" של שנת 2002 הוא קפסולת זמן מושלמת לתחילת שנות האלפיים. פרנקי מוניז צפוי לככב בפרק איחוד של "מלקולם באמצע", ואמנדה ביינס, שהייתה כוכבת ענקית - עברה משברים נפשיים ואישיים, ויצאה לגמרי מהוליווד.
הסרט הזה מזכיר לנו עידן של ג'ינסים נמוכים, טלפונים מתקפלים ואת התחושה המופלאה שגם ילד אחד קטן יכול לנצח את המערכת הגדולה – בתנאי שיש לו מספיק יצירתיות, חברה טובה, וכמה גלונים של צבע תעשייתי.
תגובות