בתאל ירימי לסרוגים: "לשמח לבבות זו מצווה, לא פחות משירת נשים"
יממה לאחר שבחרה להצטרף לנבחרת של נסרין ב"דה וויס", בתאל ירימי מקדומים מספרת בראיון ראשון לסרוגים על ההחלטה להגיע לתכנית על אף איסור שירת נשים, מה היא חושבת על הביקורת נגדה ולמה היא לא חוששת להפוך לגימיק של הערבייה והמתנחלת?
יממה לאחר שאודישן שלה ב"דה וויס" עורר תגובות רבות, הזמרת הסרוגה בתאל ירימי מספרת בראיון ראשון לסרוגים על ההחלטה להגיע לתכנית על אף איסור שירת נשים, על השילוב עם עולם ההוראה ולמה היא לא חוששת להפוך לגימיק של הערבייה והמתנחלת?
"בקושי הצלחתי להירדם בלילה, הלב שלי פעם כל כך בחוזקה אחרי השידור של האודישן אתמול" מספרת בתאל לסרוגים "הפלאפון שלי מפוצץ בהודעות מפרגנות, אם זה בפייסבוק, באינסטגרם ובווטסאפ. כל כך הרבה אנשים מפרגנים ואני לא יודעת להכיל את כל הדבר הזה. הלוואי והייתי יכולה לפנות יום שלם רק כדי לקרוא ולענות לכל ההודעות".
איך המשפחה שלך מקבלת את העניין?
"בעלי אמר שאם הוא היה במצב שלי הוא לא היה הולך להתמודד בתכנית, אבל הוא מאוד מכבד את ההחלטה שלי.
אתמול צפיתי באודישן ביחד עם כל המשפחה המורחבת, עשיתי להם אפילו ביצוע בלייב בזמן השידור. בדרך חזרה, במשך שעתיים שלמות הייתי עסוקה רק בלענות להודעות בווטסאפ וכולם כל כך מפרגנים"
ואיך את מתמודדת עם התגובות הפחות טובות?
"היה מישהו שכתב לי 'תקראי לעצמך מסורתית', אז עניתי לו 'אין בעיה בוא נפתור לך את הבעיה, אני מסורתית'. אם עושה לאנשים טוב לקרוא לי מסורתית, שיקראו לי ככה.
ראיתי שהיו גם תגובות כמו 'איך אני קוראת לעצמי דתייה'? אבל ההתעסקות הזו בהגדרות, לא מעניינת אותי, אני לא מאמינה בזה. זה הכול יחסי, נגיד מישהו שהוא חילוני גמור יראה אותי ישר כדתייה, אבל באותו זמן יכול לבוא מישהו אחר דתי יותר או חרדי ויגיד שבעניו אני מסורתית או חילונייה. הכול עניין של השקפה של איך אתה רואה את הדברים, על מה אתה מחליט להקפיד.
יש מישהו שיגיד ששמירת הלשון זה סמל לדתיות ואחר יגיד שרק שמירת שבת וכשרות מגדירה אותו. לכן אין מה לדון ולפתוח את הדיון הזה. ההגדרות האלו הן כלום בעייני, העיקר שנהיה אנשים טובים."
"ניסיתי להופיע רק לנשים, אבל זה לא עבד"
לפני ההחלטה להגיע למסך, בתאל ניסתה להופיע לנשים בלבד. "המוזיקה תמיד קיננה בי, לפני 6 שנים אני ואלירן בעלי, ניסינו לעשות הופעות משותפות יחד לנשים כדי להשקיט את הנפש שלי. נורא רציתי לנסות להופיע רק לנשים, אבל זה לא עבד, הרגשתי שזה לא זה"
מאיזו סיבה זה לא עבד לך לשיר בפני נשים בלבד?
"אני לא הרגשתי שהיה מספיק קהל שצורך את זה. זמר כשהוא בוחר להיות זמר הוא זקוק לקהל וברגע שמצמצמים את קהל היעד לנשים בלבד, שרובן הגדול דתיות, כמה קהל כבר יכול להיות לי?
אני חולמת למלא אולמות ואני מרגישה שאין לי מספיק קהל לזה. לצערי עדין הנשים הקהל במגזר הדתי לא צורך את זה, ברמה שאוכל כזמרת דתייה להתפרנס מזה. אני צריכה לפרנס שלושה ילדים ובמצב הזה הייתי צריכה לשלב עוד עבודה חוץ מהעיסוק במוזיקה."
מה גרם לך דווקא עכשיו להחליט להגיע לתכנית?
"הגעתי לשלב בחיים שאני לא יכולה לחיות את חיי בתחושה של חרטה, בתחושה של לא הנעתי ולא ניסיתי לפתח את הכישרון שקיבלתי. היו הרבה קולות מסביב שהיו נגד זה וניסו להוריד אותי מהרעיון ללכת אחרי המוזיקה. אמרו לי שאני צריכה לקחת בחשבון את החשיפה ואת העובדה שזה עולם נורא אכזרי, כי אתה יכול להשקיע המון זמן וכסף וזה לא ילך.
היו הרבה סיבות למה לא לעשות את זה, אבל הנפש שלי רוצה את זה. בסופו של דבר מצאתי את עצמי יום יום בוכה בכרית בלילה לבד בלי שאף אחד, על איך אני עוד פעם נותנת לעצמי להיות בלופ השגרתי הזה כשיש לי כישרון ואני לא ממשת אותו, שאלוקים נתן לי מתנה ואני לא עושה עם זה כלום."
"לשמח אנשים זו מצווה גדולה, לא פחות משירת נשים"
איסור שירת נשים, הוא עניין מורכב איתו מתמודדות עשרות זמרות דתיות. בעוד שחלקן מנסות למצוא את הדרך לשיר בפני נשים בלבד, חלק גדול מהן מתקשות להשלים עם ההלכה ומעדיפות ללכת עם הלב והקול.
"נסרין אמרה לי באודישן: לשמח אנשים זו מצווה גדולה, וזה נכון. רק מהאודישן אנשים שולחים לי עשרות הודעות על כמה שריגשתי ושמחתי אותם. בעיניי לשמח אנשים זו מצווה גדולה, לא פחות משירת נשים. אני יודעת שזה איסור ויכול להיות שאני מחטיאה אחרים, אבל בדיעבד יש את המשקל ההפוך שאני משמחת לבבות. שזה בעיניי חשוב לא פחות.
"אם יהיו נשים שלא יסכימו להגיע להופעות שלי בגלל שאני שרה גם לגברים, זה יעציב אותי אבל אני לגמרי אבין ואכבד אותן"
היה פחד לפני האודישן?
"מבחינה הלכתית לא היה לי חשש, אבל כמו כל מתמודדת בשר ודם היה לי את החשש לזייף או לשכוח את המילים של השיר. יש לך דקה וחצי להוכיח מה אתה שווה, רק על סמך הקול שלך. מבחינתי זה שהסתובבו 2 זה כבר הישג ענק מבחינתי, יצאתי הכי מרוצה."
"האודישן ב'דה וויס' הוא שיעור חשוב עבור התלמידים שלי"
מעבר לאהבתה הגדולה למוזיקה, בתאל (29) היא גם אם לשלושה וכמעט עשור עובדת בעולם ההוראה. לאחרונה היא החליטה להוריד הילוך לטובת ההתמקדות במוזיקה והפכה ממחנכת למורה מקצועית לשפה ומתמטיקה.
"אני מאוד אוהבת את העבודה בהוראה, פשוט להיות מחנכת זה תפקיד שטובעים לתוכו 24/7, זו אחריות מאוד גדולה. זה כאילו להיות הורה ל-30 ילדים בכיתה במקרה הטוב. נתתי את עצמי בשביל עשרות אם לא מאות ילדים ב-8 שנים שאני בעולם ההוראה, עכשיו הגיע הזמן גם לתת לעצמי".
לא חששת שזה יהיה בעייתי שהתלמידים שלך יראו את המורה שלהם שרה ב"דה וויס"?
"אני חושבת שהצעד שאני עושה היום הכי מהווה דוגמה לילדים, על אף שאני עובדת בבית ספר דתי. עצם זה שהתלמידים והתלמידות רואים אותי מגשימה את עצמי והולכת אחרי האמת שלי, אני חושבת שזה ערך מוסף לחיים שלהם ויותר שווה מכל דבר. זה החינוך האמיתי"
לא חוששת להפוך לגימיק של הערבייה והמתנחלת
זה לא האודישן הראשון שבתאל מנסה בו את מזלה. בקיץ שעבר היא הצליחה לעבור את האודישנים המוקדמים לתכנית "אייל ואביב" ששודרה לפני כשנה בקשת 12, אך רגע לפני שהגיעה אל המסך הגדול דורון מדלי (שהיה אז המלהק הסופי והיום שופט בדה וויס) החליט לא להעביר אותה.
הפעם עם ביצוע מרגש לשיר "יחפה" של נינט טייב, בתאל הצליחה לסובב את נסרין ואת שלומי שבת ויובל דיין שנלחמו עליה בכל הכוח.
מה גרם לך לבחור דווקא בנסרין?
"יש לה כוח נשי מאוד גדול בעיניי, התהליך שהיא עברה מאוד לא ברור מאליו. עוד לפני שהיא התגיירה, היא עברה המון. אני שמה בצד את הדת וכאישה לאישה אני מאוד מעריכה שהיא שמה את האמת שלה מול הפנים ולא עושה שום דבר שנוגד את האמת שלה וזה משהו ששובה אותי. זה מאוד כבש אותי והתחבר לסיפור האישי שלי.
אני הולכת עם האמת שלי ושמה בצד את כל הקולות השליליים בצד ואני רואה את עצמי. סוף סוף אחרי תקופה ארוכה ששמתי את עצמי בצד אחרי תקופה ארוכה, אני מפסיקה לעשות את זה וגם אם אחרים ידברו, שידברו זה לא נוגע בי.."
(באדיבות: רשת 13)
מאחר ובתאל גרה לא במקרה ביישוב קדומים, שנמצא מעבר לקו הירוק הבחירה בנסרין נראתה לרבים מפתיעה. אך עבור בתאל היחסים עם המגזר הערבי הרבה יותר טבעיים משחשבתם.
"הרבה פעמים אומרים לי איך את לא מפחדת לגור מעבר לקו הירוק. אני לא יודעת על מה הם מדברים, ערבים הם בסופו של דבר זה אנשים שאנחנו באינטראקציה איתם. כשאני צריכה איש מקצוע (ובשורה התחתונה, אני רוצה את ההכי טוב) יש לי רשימת אנשים שאני יכולה לסמוך עליהם. אני יודעת שמוחמד עושה חשמל והבחור הזה עושה ריצוף וכו'.
כשאני נוסעת דרך פונדוק, שהוא כפר ערבי אני עוצרת וקונה פירות אצלם ואם אני צריכה אני מחליפה צמיג אצלם, האינטראקציה איתם היא חלק מהשוטף. בסוף כולנו בני אדם וזה שהיא ערבייה זה לא משהו שאמור למנוע אותי מלבחור בה. ההפך יש כל כך הרבה ערך במוזיקה הערבית, שיכול להוסיף לי כמוזיקאית כמשהי שרוצה להתפתח וללמוד. אני חושבת שזה בדיוק ההפך מלהירתע מזה, יש לי הרבה סיבות למה כן לרצות.
עולם מתוקן צריך ללמוד לחיות איתם באינטרקציה טובה, ערבים הם אנשים שחיים בתוכנו ואי אפשר להתכחש לזה. אנחנו מצווים על אהבת אדם, אבל בסוף זו הדעה האישית שלי וככה אני רואה את זה".
לא חוששת שזה יהפוך לגימיק של הערבייה והמתנחלת?
"זה לא גימיק כי אני זו שבחרתי ללכת אליה. משהו מאוד קסם לי באישיות שלה, בכך שהיא אישה חזקה שהולכת עם האמת שלה ומוזיקאית מדהימה שהלוואי ואגיע לרמות של הסלסולים שלה. אני גם בשיא החוצפה (צוחקת) רציתי לעשות איתה דואט וזו האמת שלי וזה מה שבער לי ושאחרים יתרגלו. איך אמר דודו טסה, בסוף מתרגלים להכול"
מה את מאחלת לעצמך?
"אני מקווה להוציא קאברים וסינגלים ושנדבר בעוד שנתיים-שלוש על ההופעה הקרובה שלי באיזה מקום נורא נורא מפוצץ ומלא אנשים. יכול להיות שאני קצת עפה עם החלומות שלי, אבל איך אמרתי באודישן: גם לדתיים יש חלומות".•
"דה ווייס" בכל יום ראשון ושני ברשת 13
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו