למי שהוא הורה ובילה את השבועיים האחרונים בנופש במאדים, נספר על 'אתגר הקדישא' שרץ בטיק טוק ועיקרו נער שמצמיד את הראש של נער אחר לאזור החלציים שלו ומשפשף לשנייה. (האתגר התחיל בסרטון על ניחום אבלים בשבעה, ומשם הגיע השם קדישא)

מעבר להטרדה המינית החמורה ולפלישה למרחב האישי, מדובר כמובן באקט שיש לו פוטנציאל ממשי לגרימת נזק חמור לדימוי העצמי של הילד.

ומה עם מערכת החינוך והצוותים החינוכיים? מניסיון של מישהו שמגיע מבפנים והוא הוא חלק מאותם צוותים…טוב, אומר זאת כך: אין באמת מה לבנות עלינו.

כי גם אם נעניש את התלמיד התוקף (ובואו, השעייה לבית היא לא בדיוק עונש שאמור להרתיע מישהו) מה זה כבר יעזור לתלמיד המותקף שרמסו את כבודו?

איך זה בדיוק יציל את הדימוי העצמי שלו ואת הצלקות שהוא קיבל לכל החיים?

הבן שלי פוצץ לו את הצורה באגרופים

אבל בדיוק בגלל הסיבות האלו, תרשו לי לשתף אתכם בשיחה שהייתה לי אתמול עם הורה שסיפר לי בגאווה שהבן שלו היה עד במסדרונות בית הספר למקרה כזה:

נער בכיתה ט עשה את אתגר הקדישא לחבר של הבן שלו: שניהם לומדים בכיתה ז'.

אלא מה, הנער הזה לא לקח בחשבון עובדה אחת פשוטה:

הבן של אותו הורה שדיבר איתי, לומד כבר שנה חמישית איגרוף תאילנדי.

"הבן שלי ניגש לנער התוקף" כך שיתף אותי ההורה "ופשוט פוצץ לו את הצורה עם אגרופים ובעיטות. יותר הוא כבר לא יעשה את אתגר הקדישא לאף אחד!".

אלימות היא לא פתרון, לבית הספר אין כלים

האמת שהתלבטתי ארוכות אם להביא את הסיפור הזה בגלל שאני ממש לא דוגל באלימות וייתכן והוא גם לא הולך לבוא בטוב לכל איש חינוך או הורה שיקרא את זה.

אני ממש ממש לא רוצה לעודד אלימות. זה לא הדרך שלי ואני גם לא מאמין שדברים טובים יכולים לקרות ממנה!

ובכל זאת למה בחרתי בסוף כן להביא אותו?

בכדי להראות שלפעמים, אם לא נוקטים בגישה של אפס סובלנות לאלימות (למרות הסתירה הלוגית הפנימית של שיתוף הסיפור) אז זה פשוט לא ייגמר.

פרסמתי עכשיו בפיד שלי סרטון קשה לצפייה שבו רואים איך ילדים משפילים ילד אחר. הם תוקפים אותו באגרופים ובמכות. מראות באמת קשים…

האם לדעתכם ניתן להפסיק את התופעה הזו באמצעות צעדי הענישה המקובלים כעת בבית הספר?

השעיה? אולי מכתב להורים ונו נו נו?

אתם באמת חושבים שזה יתריע אותם?

נו, אז מה לעשות? לפוצץ אותם? ברור שלא!

אני מניח שגם לא כל התלמידים למדו אגרוף תאילנדי.

אבל מה שכן צריך לעשות ומה שראוי לכל הורה לחנך את הילדים שלו זה לא להיות פסיבי…

נכון, זה לא קל להתערב במקרים כאלו ולפעמים זה ללכת ראש בראש עם המקובלים של השכבה… לא דבר פשוט בכלל. המחיר החברתי יכול להיות גבוה מידי….

ובכל זאת כל הורה צריך להעביר לילדים שלו את המסר שלפעמים זה לא מספיק פשוט לשבת על הגדר.

לפעמים צריך למחות ולהוקיע את התוקף. להבהיר לו שדברים כאלו לא יעברו על סדר היום. ואם לילדים זה קשה באופן מובן בגלל הקטע החברתי, אז לכל הפחות ההורים צריכים להוביל את המהלך הזה.

כי אם המסר לא יגיע מההורים… הוא לא יגיע בכלל.

==

אבינועם הרש, מחנך, בעל פינת החינוך ב'כאן מורשת'. מעביר סדנאות והרצאות למורים הורים ונוער. עוד כתבות של אבינועם הרש.