מאחורי הקלעים מתנהלים בשבועיים האחרונים דיונים קדחתניים ובעיקר קרבות בין האוצר לבין משרד הביטחון באשר לתקציב הביטחון לשנה הקרובה.

צריך להבין. כידוע לכל מטבע יש שני צדדים. גם במקרה הזה זה מאוד נכון. מצד אחד מציג צה"ל את דרישותיו, את פעולותיו ואת המציאות המורכבת בה אנו נמצאים למול 7 חזיתות.

תקציב צה"ל עומד כיום על כ-130 מיליארד שקלים. הדרישה ממשרד האוצר היא להגדילו בשל הצורך לשקם את צה"ל, לרכוש אמצעים חדשים כמו רחפנים, חלקי חילוף לטנקים טילים ורקטות מתקדמים ועוד דברים שלא המקום כאן לפורטם.

מאידך מצידו השני של המטבע במשרד האוצר מציגים תמונה אחרת לחלוטין. לא רק שהצבא צריך לקצץ את עצמו לפחות בעשרה אחוזים הוא יכול לעשות זאת בצורה מיידית בקיצוץ של חמישה אחוזים מהתקציב השוטף.

הצבא צריך להתייעל ולקצץ

איך אתם שואלים? לפי האוצר הנה דוגמאות שנותן שר האוצר: אחזקת עשרות אלפי חיילי מילואים בתקופה הזו שאנחנו אחרי סיום המלחמה בצורה רשמית עולה מיליארדים למשק. את חלקם ניתן לשחרר ובוודאי לא צריך את כולם כרגע.

באשר למרכיבים השונים ולציוד שדורש צהל במשרד האוצר מסבירים שהצבא מציג נתונים שלא בדיוק עולים בקנה אחד עם המציאות.

כך למשל הצבא דורש מצלמות שיהיו סביב הטנקים וכלי הרק"ם בעלות של כ-7,000 שקל ליחידה בעוד שבמשרד האוצר אומרים שחיילים רכשו את אותן יחידות בדיוק בעת המלחמה בעלות של 2,000 שקל.

רוצים עוד דוגמה שואלים באוצר? שיקום מבנים שנפגעו במלחמה עם איראן מבנים שקשורים למשרד הביטחון. עלות השיקום לפי משרד האוצר הינה כ-150 מיליון שקלים לפי משרד הביטחון עלותם כ-700 מיליון שקלים.

כך או אחרת אנחנו עכשיו לפני הקרב הבא של הצבא

נציגי צה"ל באמצעות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם שהיה עד לא מזמן סגן ראש המטה הכללי מציגים את הדרישות שלהם. מאידך האוצר רוצה לצמצם כמה שניתן. בסוף יגיעו לפשרה. האם היא תהיה על חשבון הביטחון שלנו? סביר להניח שלא. אפשר להתייעל גם בצבא.

צריך לעשות זאת רק בשום שכל ובהבנה של הצרכים האמיתיים כי לאור לקחי תחקיר התחקירים שראינו רק השבוע בהחלט יש  מקום להתייעל. בסוף זה הכסף של כולנו.