נוביק ולוינסון מציגים את המילון החרד"לי. צפו

שני כתבי השטחים עקיבא נוביק וחיים לוינסון חיברו את המילון החרד"לי – הבירור הכללי של שפת הדור בבניין האומה.

צפו בשניים מציגים את המונחון אצל לונדון וקירשנבאום בערוץ 10

[[[https://www.youtube.com/watch?v=nQbqsrI5VtA&feature=youtu.be]]]

מתוך המילון החרד"לי

1. הדור – בחרדלית אין שנים, עשורים או מאות. מושג הזמן היחיד שקיים הוא דור או תקופה. כולנו חלק מהדור הזה, על הסתירות הפנימיות (ראו ערך) שבו. למשל "בדור יש לנו קשיים, צעירים רבים העולם הפנימי שלהם מורכב רק ממוזיקה לועזית".

2. ההבנה היותר כללית– יכולתם של חר"דלים לטפל בענייני הדור מתוך תפיסה אמונית רחבה. למשל "הרב איזביצקי הוא עסקן ראוי, הוא פועל בהבנה היותר כללית". אפשר גם: מבט יותר עליון, מחשבה בריאה.

3. בניין האומה – הסיבה שלשמה התכנסנו כאן. חרד"לי אינו פועל סתם. כל מעשיו הם לשם בניין האומה. למשל "בוא ניסע לסחנה, זה חלק מבניין האומה". איך בונים את האומה? קודם כל בעזרת בירור, אחר כך מעלים אותה קומה. "אל תערצו ואל תיחתו, המאורעות כולם הם חלק מבנין האומה" (הרב עמיאל ברזלי, אגרת לתלמידיו לאחר הגירוש)

4. בירור – הפיכת תהליך קבלת החלטות לאוסף טרחני של פלפוליים תורניים. למשל "לפני שאנחנו מחליטים להצביע צריך לעשות בירור מה זה מפלגה". מטרת הבירור היא להגיע למצב שבחרד"ל מכנים 'יותר'. היותר נכון, היותר טהור, היותר מקודש.

5. בריא – ביטוי מתנשא שמשמעותו חרד"לי. החינוך החרד"לי הוא חינוך בריא, התורה הגואלת היא תורה בריאה, הבירור הוא תהליך בריא והציבור שמצביע כל פעם לפי גחמותיו של הרב טאו הוא ציבור בריא.

7. נשמת האומה – היסוד הפנימי של עם ישראל. רק חרד"לים יכולים לשמש כפסיכולוגים של נשמת האומה, כי רק להם ההבנה היותר כללית כיצד לעשות את הבירור מהי נשמת האומה.

9. אמוני – יהודי שומר תורה ומצוות שמשוכנע שדעתו נחשבת יותר מכל אדם אחר, כי הרי הוא אמוני. יכול להיות גם "תורני", "חרדלי", ובונוס למתמידים: "תורתי".

10. אחדשה"ט- אחרי דרישת שלומו הטוב. חרד"ליים נוהגים לשלב ראשי תיבות שרק הם מבינים במכתבים פומביים, כדי להרגיש אמוניים יותר. בדרך כלל אחת המילים מסמלת אהבת ישראל. למשל: "כנה"י ונ"י דושו"ט באה"ר"- הרב טאו מסביר ערב הבחירות בבית שמש למה אסור לבחור חילוני לשום תפקיד חשוב. הפירוש: כנפשם היפה ונפש ידידם דורש שלומם וטובתם באהבה רבה. אל תנסו אפילו להבין.

12. שבח אכסניה – כל נאום חרד"לי ראוי ייפתח בשבח האכסניה. לרוב האכסניה היא אולפנת 'רעיה' בבית אל או סיום מסכת בסלון טחוב, אך השבח תמיד ייאמר. אין לבלבל עם הפלפול על אמירת שבחו של אדם בפניו (של בעל האכסניא) וההכרעה שמותר לומר מקצת שבחו.

13. חבר אני לכל אשר יראוך- ציטוט מתהילים המשמש כסיסמא לפילוגים. כשחרד"לים מתפלגים (קורה בערך אחת לשנתיים, תלוי במערכת הפוליטית) הם מוצאים פסוק שמדגיש עד כמה הפילוג הוא בעצם האחדות היותר בריאה.

14. אישי ציבור- עסקנים חרד"ליים שמגיעים להפגנות ולהלוויות כדי לכבד את האירוע בנוכחותם. איש אינו יודע במה הם עוסקים ומנין פרנסתם. לרוב הם יעמדו בראש עמותה עם שם כמו "יששכר באהליך" או "ואגודתו על ארץ יסדה" שמשרדיה בבית אל ב' (רחוב הישיבה). סימני זיהוי: הם תמיד יפתחו בשבח אכסניה (ע"ע), ובכל מקום שהם נמצאים אפשר למצוא גם את "מרנן ורבנן ותלמידיהון".

==

המילון המלא בדף הפייסבוק של akiva novik