מאחורי הקלעים: כל הדילים והמריבות במגזר החרדי - סרוגים

מאחורי הקלעים: כל הדילים והמריבות במגזר החרדי

הבחירות לרשויות המקומיות אולי לא יצרו עניין גדול מידי אצל הציבור הכללי, אך במגזר החרדי הרוחות התלהטו ופתחו מחדש את הקלפים בין ש״ס, דגל התורה ואגודת ישראל | הצצה פנים חרדית

author-image
מאחורי הקלעים: כל הדילים והמריבות במגזר החרדי
  (צילום: יונתן זינדל\פלאש 90)

למי מביניכם שאינו מונח במאבק הפנים חרדי, קודם כל תגידו תודה. עכשיו אפשר לעבוד למהות הניצחונות וההפסדים של אתמול.

נתחיל מבית שמש, העיר בה החרדים ספגו לפני כחמש שנים כישלון עם הדחת ראש העיר המכהן דאז, משה אבוטבול ועליית המתחרה הדתית עליזה בלוך.

מאז, העיר שהוגדרה ככזו עם כמות בתי הספר המגוונים ביותר – הביאה לתוכה סגנונות רבים של חרדים ודתיים.

אחד הזרמים הגדולים שבחמש השנים האחרונות גדל פלאים, הוא החרדים העובדים, ״המודרנים״ אם תרצו.

להם, בניגוד לשאר החרדים, עליזה בלוך התאימה ככפפה ליד. היא פתחה ממ״חים, הגדירה מחדש את עניין השייכות החרדית ופתחה אופציות רבות בפניי חרדים שלא בהכרח היו מוצאים אותן בערים החרדיות האחרות.

אך בל נשכח שהעיר שמונה כ-170,000 תושבים שכ- 80% מתוכם חרדים, לא אהבה בלשון המעטה את ההפסד ובבחירות הנוכחיות הריצו ג׳ וש״ס שני מועמדים נפרדים לתואר ראשות העיר.

המאבק היה צמוד מאוד ועד עתה לא הוכרע, כאשר כעת (לפני ספירת קולות החיילים שיכולים לתת יתרון לאבוטבול על פני גרינברג) כלל כנראה בלוך תעלה לסיבוב שני מול גרינברג. במידה וזה יקרה, גרינברג צפוי לקחת את הראשות מאחר וש״ס וג׳ יתאחדו סביבו, בשביל למנוע מהמועמדת הדתית לקחת שוב את הראשות.

עליזה בלוך (צילום: יעקב לדרמן \פלאש 90)

בני ברק

בני ברק היא אולי העיר המשעממת ביותר מבחינת מערכות הבחירות שבה בדרך כלל. מידי שנה מתקיימת הרוטציה הקבועה בין מועמדים מטעם אגודת ישראל ודגל התורה, (לא נרחיב כאן כעת על הדיונים שהיו מאוחרי הקלעים, התככים והמריבות, כי בסופו של דבר המועמד מטעם ג׳ היה ראש העיר המכהן חנוך זייברט).

השנה הצטרף שחקן שלישי, שר הבריאות אריאל בוסו, שדרעי שלח אותו להתמודד שם. היה ברור שאין לו סיכוי ממשי לזכות, אך הוא השיג 36.5%, הישג מרשים למדי וכזה שבטוח ריצה את היו״ר דרעי.

הסיבה: פתיחת כל הקלפים מחדש, הראייה לפיה הציבור הספרדי בעיר אינו מעוניין יותר לשחק בדיל האשכנזי, ומי יודע? אולי הדבר יביא לשינוי משמעותי בבחירות הבאות.(בינתיים בוסו חזר לנשום סדיר, הדבר שהוא היה פחד ממנו – נחסך מאיתנו).

(חיים גולדברג\פלאש 90)

אלעד

דרעי קיים שיחה עם גולדקנופף (הנציג הגורי) בתחילת מערכת הבחירות ואמר לו: רוצים דיל? קודם כל אלעד. מבחינת דרעי היה לשים את כל הז׳יטונים על העיר השסועה ולהדיח את פרוש ממנה.

גולדקנופף הסכים, טסלר הצטרף, ומאז נולד הדיל בין ש״ס – ויז׳ניץ – גור, שהתאגדו תחת המועמד הספרדי ומי שכיהן כסגן ראש העיר, יהודה בוטבול. טעם ההשפלה של מערכת הבחירות ב2013, עוד חרוט היטב בזכרונו של דרעי. עיר מובהקת של ש״ס, עם רוב ספרדי ברור – נלקחת ממנו לידי בנו של השר מאיר פרוש, ישראל פרוש.

הבחירות אז היו מלוכלכות, עם הכפשות הדדיות אך גם לא מפתיעות. אריה דרעי עשה אז באלעד 2 טעויות פטאליות שהובילו להפסד הכואב. האחת, במשך שנים הוא הצניח לעיר ראשי עיר כושלים, כאלו שלא הכירו אפילו כמה כיכרות יש בעיר והיכן מוקדי הכוח.

ראשי עיר שהרסו הרבה מאוד ודרדרו את העיר שנפתחה כאופציה מדהימה לזוגות צעירים שרצו להתגורר קרוב להורים בבני ברק/פתח תקווה במחירים שפויים יותר – לעיר כושלת. ראש העיר האחרון מטעם ש״ס יצחק עידן, היה לא פחות מבדיחה וכזה שעד היום נרשם על שמו שהוא הגיש לפרוש את המפתחות על מגש של כסף.

Photo by Aharon Krohn/Flash90

טעות נוספת של דרעי היא הטעות בה הוא לקח כמובן מאליו את העיר. הבחירות בה התקיימו כחודש לאחר פטירת הרב עובדיה. ש״ס היתה בהלם טוטאלי ופרוש ניצל את ההזדמנות והצליח תוך זמן קצר לכבוש את לבבותיהם של התושבים ולנצח בעזרת קולות הספרדים.

דרעי, שהיה בטוח שהניצחון בכיס שלו, לא פעל מספיק בשביל למנוע את העניין, ונתן לפרוש לנצל את תמימותם של כ- 500 ספרדים חוזרים בתשובה בעיר שקל מאוד להטות את קולם. אתמול בלילה דרעי נשם לרווחה, העיר חזרה אליו. החגיגות בכיכר העיר הרקיעו עד 3 בלילה.

בשולי הדברים, פרוש עשה הרבה דברים טובים בעיר, התושבים היו מרוצים ממנו אך יש גם הרבה רפש של מאחורי הקלעים. פרוש לכאורה, עשה הפליות על רקע עדתי על בסיס יומיומי. אנשים שעבדו איתו צמוד תיארו אותו כבולדוזר לטוב ולרע, מצד אחד ידע להרים את העיר ומצד שני להטיל אימה על מתנגדיו.

פעילי ש״ס בעיר, לא האמינו שהדחתו אפשרית, והרבה בגלל תחושת האימה שהוא הטיל על כולם והניסיון שלו להציג עצמו כבלתי מנוצח.

עוד מילה קטנה על ירושלים

החרדים בה זכו ברוב במועצה ויכלו להריץ מועמד מטעמם. אך לדעתי הם עשו בשכל עם הריצה המשותפת יחד עם ליאון. ירושלים עיר הבירה, צריכה להישאר בשליטה שאינה חרדית. המרקם העדין בעיר בין חילונים (למעט מר״צ ושונאי דת) – דתיים וחרדים, חשוב יותר מכל שליטה כזו או אחרת.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו