על רקע התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל שהוגשה בבית הדין הבינלאומי בהאג בהאשמה של "ביצוע רצח עם", גורם מדיני אומר שישראל מתכוונת להתייצב בדיון הראשוני, במטרה להביא לדחיית העתירה.

עם זאת, לגבי האפשרות של התגובה הישראלית למצב שבית הדין יוציא צו אקטיבי נגד ישראל, כמו קריאה להפסקת לחימה או התייחסות למשבר הומניטרי, אמר הגורם: "עוד לא יודעים איך נפעל אם בית הדין יוציא צו. זו החלטה של דרג מדיני ונשקול את כל האפשרויות".

כמו כן הגורם המדיני התייחס לביקורת העולמית נגד הקריאות הגוברות של חברי ממשלה וכנסת שמבקשים לעודד הגירה של תושבי רצועת עזה: "מדובר באשליות חסרות בסיס. אף מדינה לא תקלוט כל כך הרבה עזתים. בכל מקרה, ישראל לא מנהלת מגעים עם אף מדינה על הגירה מרצון".

"חייבים להתייצב בפני בית הדין"

לגבי האפשרות שישראל הרשמית תתעלם מהדיון אמר הגורם המדיני: "הדעות של כל הגורמים הן שאין דילמה וחייבים להתייצב בפני בית הדין. כל הגורמים סברו כך. אין התלבטות כי כרגע אין לנו טרוניה כלפי בית הדין. הוא מחויב על פי האמנה שהקימה אותו לדון בתביעה שהוגשה נגד מדינה שחתומה על האמנה. ישראל חתומה על האמנה הזו בגאווה כדי שלא יחזור שוב האירוע הכי נורא שקרה לעם היהודי. האמנה קובעת שאין שיקול דעת לבית הדין והוא לא יכול להימנע מלדון. אם היינו מחרימים היו שואלים אותנו למה. מבחינה עקרונית ומקצועית אנחנו חייבים להשתתף בדיוני בית הדין. אם לא היינו משתתפים, ההערכות הן שזה לא היה משנה את העובדה וזה היה מתקיים בהיעדר הגנה. אם יהיו התנהגויות פסולות ולא מקצועיות אז השאלה הזו תעלה מחדש אבל בעת הזו ההחלטה הייתה לכבד את התהליך."

"בית הדין הספציפי הזה מעולם לא עסק בתביעה נגד ישראל. בבתי דין אחרים כן, אבל בזה הספציפי כן. יש מדינות כמו ארה"ב, גרמניה, צרפת ואוסטרליה שהשופטים שלהן תומכים בישראל ולא בחמאס. לא יכולים לומר כיצד יתנהל הדיון עצמו. יש מדינות שהן נגדנו או בעדנו אבל השופטים שלהם הם עצמאיים והם נבחרו לקדנציה אחת שאי אפשר להדיח אותם. חלקם הגדול באים ממדינות שאין להן משפט מוטה בבסיסו."

ההרס בעזה (צילום: אורן בן חקון/פלאש 90)

כחלק מההכנות לדיון הראשוני בבית הדין בהאג, בישראל נערכים לשלוח את הנציגים המשפטיים המתאימים: "צריך למנות טוענים. יש לנו יועצים משפטיים במלל ובייעוץ המשפטי לממשלה ובמשרד החוץ והמשפטים. הם יהיו בצוות כשיהיה הליך בהאג. אנחנו פונים לטוענים, לליטיגטורים שיהיו בעלי ידע מובהק בהופעה בבית הדין. לא פרסמנו מי הסכים כי יש פנייה שהיא בתהליכים. נודיע על כך לבית הדין ולציבור בתוך יום או יומיים.

"כמו כן אנחנו נענים לתהליך שבו נוכל למנות שופט מטעמנו. איש שהוא מטעמנו יישב בכל הדיונים, יצביע וישתתף. הוא והנציג הדרום אפריקאי מקזזים זה את זה ואכן יהיה מישהו כזה. אנחנו בתהליכי בירור ראשוניים מי זה יהיה. אני מעריך שתהיה החלטה גם כאן תוך יום או יומיים."

בניין בית הדין הבינלאומי בהאג, הולנד (קרדיט: שאטרסטוק)

אם זאת מבהיר הגורם המדיני: "לא הייתה פנייה למשפטן אלן דרשוביץ."

מהי האשמה נגד ישראל?

האמנה בדבר "מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם" אומצה פה אחד על ידי כל חברות העצרת הכללית של האומות המאוחדות בהחלטת האו"ם בשנת 1948 ונכנסה לתוקף בינואר 1951, בעקבות מלחמת העולם השנייה והשואה.

מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1949 ואשררה אותה בשנת 1950 ואף הכנסת חוקקה חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם בשנת 1950.