אז צום תשעה באב שוב הגיע, ואיתו גם הפולמוס השנתי סביב תפילת "נחם" הנאמרת בתפילות הנערכות במהלך היום. המחלוקת הן לא רק לגבי עדכון הנוסח, אלא גם על הזמן בו יש להוסיף את הברכה לתפילת שמונה עשרה.

על פי הספרדים, יש לומר תפילה זאת שלוש פעמים במהלך תשעה באב, פעם אחת בכל תפילה (ערבית, שחרית ומנחה). לעומתם, האשכנזים סוברים ואף נוהגים לומר את התפילה רק פעם אחת במהלך תשעה באב, בתפילת מנחה. הספרדים תולים את מנהגם בעובדה שמכיוון שלא נאמר מתי וכמה פעמים צריך לומר את התפילה אזי שצריך לאומרה בכל תפילות היום. האשכנזים, שכאמור אומרים אותה רק פעם אחת, במנחה, סבורים שמכיוון שתפילה זאת מתייחסת לתהליך הגאולה, יש לאומרה רק לקראת סוף היום, כמו חלק ממנהגי האבלות הבטלים באותו שלב של היום, בו לדוגמה מותר לשטוף את הבית.

עדכון הנוסח עם כיבוש ירושלים

אם כך, נראה כי הפולמוס סביב תפילת "נחם" הוא חלק בלתי נפרד ממנה, ובשנים האחרונות אנו עדים גם לשינויים אותם דורשים להחיל בתוכנה של התפילה. הטיעון הנפוץ ביותר עד כה לשינוי חלק מנוסח התפילה הוא הטיעון כי העיר ירושלים כבר אינה חרבה, כפי שמצוין בתפילה עצמה. היא בנויה, מתפתחת, משגשגת, יהודים רבים גרים בה, וישיבות, בתי כנסת וכוללים מוקמים בה לרוב. אלא שבניגוד לאלה הדורשים "לחשב לתפילה מסלול מחדש", יש את אלו הטוענים כי הכוונה בחורבן העיר, היא העובדה שבית המקדם אינו קיים וכי העיר חרבה מבחינה רוחנית.

יחד עם הטוענים כי אין לשנות את התפילה מטעמים "רוחניים" מצטרפים גם אלו שמתנגדים לשינוי מטעמי "אותנטיות". אלה מחזיקים בדעה כי אין בסמכותנו כיום להחיל שינוי בתפילה שנכתבה לפני שנים רבות על ידי אנשי הכנסת הגדולה. טענה שאגב הופרכה על ידי רבה של תל אביב הרב חיים דוד הלוי שטען שלא ייתכן שכך הדבר שכן בזמנם בית המקדש השני היה קיים, ולא ייתכן שדווקא אז כתבו תפילה על חורבן.

הפעם הראשונה בה יצאה לאור התופעה הדורשת לערוך שינויים בתפילת נחם הייתה לאחר מלחמת ששת הימים במהלכה שוחררה ירושלים. בעקבות כך היו מי שטענו כי העיר כבר אינה "חרבה ושוממה" ויש לשנות נוסח זה. ראשון להתייחס לדרישה היה כאמור הרב חיים דוד הלוי. הוא אמנם צידד בשינוי הנוסח אך לא בביטולה של התפילה לגמרי. על כן הוא הציע לשנות את הנוסח על ידי הוספת המילה "היתה" לפני המילים "חרבה ושוממה", וכך בעצם לציין מצב שהיה קיים בעבר. הצעתו של דוד הלוי לא נתקבלה וזכתה להתנגדות של הרב עובדיה יוסף, הרב דב סולובייצ'יק והרב אונטרמן.

בציונות הדתית ישנם רבנים נוספים המבקשים לשנות את נוסח התפילה, ובאופן נרחב יותר בהם הרב רא"ם הכהן, רב היישוב וראש ישיבת עתניאל שסבור כי מי שאומר את התפילה כפי שהיא דובר שקר כיוון שירושלים היום לא חרבה ולא שוממה. הרב רא"ם מצטרף לנוסח ברכה שחיבר הרב אבי גיסר, רב הישוב עפרה ונוסח זה נאמר גם בישיבת עתניאל:

נַחֵם יי אֱ-לֹהֵׁינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוׂן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָיִם, אֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְאֶת הַמִּקְדָּשׁ הָאֲבֵל הֶחֳרֵב הַבָּזוּי וְהַשּׁוׂמֵם. הָאֲבֵל מִבְּלִי בָּנָיו וְהֶחֳרֵב מִמְּעוֹנוֹ וְהַבָּזוּי מִכְּבוֹדוֹ וְהַשּׁוֹמֵם מֵאֵין פּוׂקֵד. וַיְבַלְּעוּהוּ לִגְיוׂנוֹת וַיִּירָשׁוּהוּ זָרִים וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָרֶב וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ.לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם.

וּלְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ נְתַתָּהּ נַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרֻשָּׁה הוֹרַשְׁתָּהּ. כִּי אַתָּה יי בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ. כָּאָמוּר: "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ". בָּרוּךְ אַתָּה יי מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָלָיִם.

הרב חיים נבון, רב קהילת 'השמשוני' במודיעין התייחס גם הוא לצורך לשינוי לעומת הצורך בשמירת הקיים וכתב: "נסיבות החיים היהודיים עברו שינוי דרמטי במאה השנים האחרונות. יש המחמירים ומסרבים לתת ביטוי בתפילתנו להתפתחויות הללו; לדעתי, דווקא סירוב זה הוא שינוי ממסורת אבותינו. אכן, בכל מקום שאין סיבה נחוצה ביותר לשינוי – עלינו תמיד להעדיף את הקיים מימים ימימה. כשלעצמי, אני סולד אפילו משינוי מנגינות התפילה, ומחבב חזנים המשמרים את המנגינות המסורתיות. אך עלינו להיזהר שלא להפוך את התפילה למוזיאון; ועלינו להקפיד שתמשיך לבטא את רחשי לבנו האמיתיים, בשפכנו שיח לפני בוחן לבות"..

כך או כך, בין אם נאמר את הנוסח הישן ובין את התיקונים המוצעים לנו נותר רק לקוות שבשנה הבאה לא יתעורר דיון סביב תפילת נחם, כי פשוט לא נצטרך אותה.