לפני כחודש מובילי המחאה נגד ההפיכה המשפטית הכריזו על צעדה ברחובות בני ברק, לקראת הצעדה קראו הרבנים לבחורי הישיבות שלא להגיע להתעמת עם המפגינים. במקביל מפגינים רבים זעמו על ההחלטה להפגין במקום מגורים, מה שהוביל לוויכוחים סוערים בין פעילי המחאה ואיים על אחודתה.

בסופו של דבר תושבי בני ברק חיכו למפגינים עם כיבוד ושתייה והמפגינים הזועמים התיישבו מפוייסים למעגלי שיח עם תושבי העיר שמהם הם לא חזרו אותו הדבר. 

חודש עבר ונראה שכל זה נשכח. בזמן שחוק הגיוס על הפרק הציבור החילוני ליברלי פשוט לא מסוגל להחזיק את עצמו ולהימנע מהקמפיין השחוק והמסית של לפיד וליברמן ל״שוויון בנטל״. הערב מובילי המחאה הכריזו על יום שיבוש נוסף ואמרו ״ביום השוויון הלאומי נצא לעשרות פעולות מחאה ברחבי הארץ. ביום זה נודיע רשמית להנהגה החרדית – זה נגמר״. אך, הבחירה למקד את מסרי ההפגנה כנגד הציבור החרדי וחוק הגיוס היא למעשה ירייה ברגל של מארגני ההפגנה.

בשבוע האחרון קבע האדמור מגור כי אסור לדחות את חוק הגיוס לאחרי התקציב, וקורא לפרק את הקואליציה במידה והחוק לא יעבור. כעת, גם ב״דגל התורה״ נותנים גיבוי לגולדקנופף מ״אגודת ישראל״ אשר נמשע להוראותיו של האדמור מגור. בימים האחרונים בסיעות החרדיות יש מי שאומרים בשיחות פנימיות כי אם נתניהו לא יקדם את חוק הגיוס אין הבדל גדול בינו לבין ממשלה עם גנץ. 

גם המתווה שהציג הנשיא הרצוג הספיק כבר להיקבר בתוך הסערות הפוליטיות, טומן בחובו נקודה מהותית שפתחה פתח לשיח חדש בין החרדים והאופוזיציה סביב אחת הסוגיות המדממות ביותר בחברה הישראלית – חוק הגיוס. למעשה, המתווה של הרצוג העלה על השולחן משוואה חדשה: ביטול הרפורמה המשפטית של לוין ורוטמן – תמורת הבטחה לכך שבג"צ לא יתערב בחוק הגיוס.

ההפדנה נגד הרפורמה המשפטית הערב בקפלן. צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

המשמעות של המשוואה שהציב הרצוג פשוטה – אם המפגינים מעוניינים לעצור את הרפורמה, חבל ההצלה שלהם הוא דווקא ״חוק הגיוס״ ושיתוף פעולה עם המפלגות החרדיות. אבל במקום לראות בהם שותפים ולבנות עם המפלגות החרדיות אמון בצורה איטית ועמוקה. אנשי המחאה בוחרים לחסל כל סיכוי לשיתוף פעולה בשנים הקרובות, מה שכמובן לא ימנע מהם להציע למפלגות החרדיות הרים וגבעות ביום שהם יצטרכו אותם כדי להרכיב קואליציה. 

גם ביום חמישי בהפגנת הימין הגדולה, החרדים הדירו את רגליהם בעקבות הוראות הרבנים אשר לא רואים ברפורמה עניין דתי שעליו יש לצאת לעצרת מחאה. מי שכן הגיעו בהמוניהם היו הציבור הדתי לאומי, ובעיקר הציבור הדתי לאומי החר״דלי. בכל זאת, יום השיבוש לא מכוון נגדם, ולא מנהל שיח עם האידיאולוגיה הדתית-לאומית אלא מתחמק ממנו ומותיר את השיח נגד הרפורמה שטחי וריק מתוכן אידיאולוגי.