אחת המצוות המרכזיות בליל הסדר היא מצות "והגדת לבנך", שעניינה סיפור יציאת מצרים, כפי שכתוב בהגדה "וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח".

צריך להבין מה נשתנה סיפור יציאת מצרים מיתר המצוות, שלכל המצוות הנוהגות בחגים יש שיעור מהתורה שבו יוצאים ידי חובת המצווה, לעומת מצוות סיפור יציאת מצרים שלה אין שיעור וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח.

חג האמונה

ובכלל צריך להבין מה פירוש השם "ליל הסדר". על איזה סדר מדובר? הסברים שונים ניתנו לשאלה זו, אבל דומני כי הסדר שאנו אמורים לעשות בלילה הזה, הוא סדר באמונה. חג הפסח הוא חג האמונה. פסח חל בחודש הראשון שאנו מונים ליציאת מצרים, כפי שנאמר, "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה". (שמות י"ב, ב). הוא החג הראשון שאנו חוגגים על פי סדר החודשים בתורה מפני שעניינו של חג הפסח הוא לבסס את האמונה בקב"ה, ולכן הוא ראש וראשון לכל החגים האחרים. הוא הבסיס לאמונה היהודית ולקיום המצוות.

(צילום: יהב גמליאל/ פלאש90)

הרמב"ן בפירושו לספר שמות (פרק י"ג פסוק ט"ז) אומר, כי מאז היות עבודה זרה בעולם בימי אנוש, ישנם בעולם שלושה סוגי כופרים. הסוג הראשון, כופרים במציאות ה' ואומרים כי העולם קדמון.

הסוג השני, מודים במציאות ה', אך כופרים בידיעת ה' את הנעשה בעולם. והסוג השלישי מודים במציאות ה' ובידיעתו את הנעשה בעולם, אבל כופרים בהשגחתו את העולם. עשר המכות במצרים, נועדו לבטל את דעת הכופרים, על ידי גילוי מציאות ה' השגחתו ושליטתו בעולם. ומסביר הרמב"ן, כי בעשר המכות באו שלושה נוסחים שונים, כנגד שלוש דעות הכופרים. לדברי הרמב"ן, כמובן שכל אדם שיראה ניסים ונפלאות יאמין מיד במציאות ה', בידיעתו ובהנהגתו את העולם. אבל הקב"ה לא יעשה בכל דור, אות ומופת לעיני כל רשע או כופר, מפני שהמופתים שאירעו לאבותינו, מספיקים לבסס ולחזק גם בנו את האמונה בבורא עולם.

במעמד הר סיני בדיבר הראשון נאמר "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים"(שמות כ', ב') ועל זה אומר הרמב"ן "הדיבור הזה הוא מצוות עשה". לדברי הרמב"ן התורה מצווה על כל יהודי להאמין בקב"ה, בזכות יציאת מצרים, מפני שיש ביכולתו של כל אחד להגיע לאמונה בקב"ה על סמך הניסים הרבים שקרו לאבותינו, אבל החובה מוטלת עלינו להעביר את הסיפור מדור לדור "והגדת לבנך". ולכן, כל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח. מפני שאין סוף לעומק האמונה ולבהירות האמונה שאפשר וצריך להגיע אליהם. העיסוק בסיפור יציאת מצרים מגביר ומעמיק את האמונה, ולכן כל המרבה לספר, הרי זה משובח. כמו שמביאים בחסידות, על הפסוק (תהילים קט"ז, פ"י) "האמנתי כי אדבר" שהדיבור באמונה מחזק ומעמיק את האמונה.

אבל איך אפשר לעשות לילי סדר באמונה? לשם כך חייבים לשאול שאלות, ויש לעודד ולעורר את הילדים לשאול כפי שכותב הרמב"ם: וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַבָּנִים וְיִשְׁאֲלוּ וְיֹאמְרוּ, מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, עַד שֶׁיָּשִׁיב לָהֶם וְיֹאמַר לָהֶם, כָּךְ וְכָּךְ אֵרַע וְכָּךְ וְכָּךְ הָיָה.

(צילום: נתי שוחט/ פלאש90)

לכן עושים דברים מיוחדים כדי לעורר את סקרנותם של הילדים כמו שממשיך הרמב"ם וכותב:  וְכֵיצַד מְשַׁנֶּה–מְחַלֵּק לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים, וְעוֹקְרִים הַשֻּׁלְחָן מִלִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁיֹּאכְלוּ, וְחוֹטְפִין מַצָּה זֶה מִיַּד זֶה, וְכַיּוֹצֶא בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ. וכל אדם צריך לעורר את סקרנותו שלו עצמו לחקור ולהעמיק בענייני האמונה בליל הסדר כדברי הרמב"ם: אֵין לוֹ בֵּן, אִשְׁתּוֹ שׁוֹאֲלַתּוּ; אֵין לוֹ אִשָּׁה–שׁוֹאֲלִין זֶה אֶת זֶה מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְאַפִלּוּ הָיוּ כֻּלָּן חֲכָמִים.  הָיָה לְבַדּוֹ, שׁוֹאֵל לְעַצְמוֹ מַה נִשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה.

השאלה היא מאוד חשובה, בלי שאלה, אין מוכנות אמתית לשמוע תשובה. כך בליל הסדר וכך בכל השנה. אין לפחד משאלות. אין כמו שאלה טובה הבאה ממקום כנה של רצון להבין כפתח לדיון העמקה והתפתחות. לא רק מותר לשאול כל דבר, אלא אף רצוי לשאול. כמובן, כאשר באמת יש מוכנות להקשיב וללמוד, כשאלת הבן החכם בהגדה. וכמובן, התשובה מוכרחה להיות לפי דעת השואל, אי אפשר להסתפק בתשובות קטנות על מנת לצאת ידי חובה. יש לתת תשובות מקיפות ועמוקות הכוללות גנות ושבח, אי אפשר להתחמק מלעסוק בכל סוגיא ועניין שעולה.

והדבר האחרון, יש לתת הסברים שיש בהם טעם. אומנם אנו מחויבים לשמור ולעשות את כל דברי התורה, גם כאשר אין אנו מבינים. אולם במקביל אנו צריכים לנסות ולהבין כמיטב יכולתנו את הטעמים למצוות ה' בבחינת "נעשה ונשמע". זוהי הדוגמה של ליל הסדר, אך ממנה אנו לומדים מודל לכל השנה כולה –  לחינוך העצמי שלנו ולחינוכם של בנינו ובנותינו.

יהי רצון שנזכה להסב כולנו דרך בני חורין מתוך אמונה, הודאה על העבר ותפילה לעתיד, "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".


הכותב הוא ראש אולפנת חורב בירושלים