אחד ממנהגי פסח שרווחו עם השנים הוא הכוס המפורסמת לאליהו הנביא. מנהג הרבה פחות נפוץ, שלא לומר כמעט ואיננו איננו קיים במקומותינו, הוא מנהג – "כיסא פנוי לגרוש המצוי"

בילדותי באמת קיוויתי וציפיתי  בכל ליל סדר מחדש שאליהו יגיע וישתה מהכוס שלו. אני רוצה להאמין שבאמת הייתה לו כוונה להגיע אלינו, אבל אולי אחרי כמה כוסות שסובבו לו את הראש בבתים של אחרים, הוא נזכר בקמפיין המפורסם של "אם שותים לא – מנהגים".

למרות התסכול הקבוע, בכל זאת המשכנו כמו רוב עם ישראל למזוג שנה אחר שנה כוס לאליהו, כוס שתכולתה ותכליתה נשפכו לכיור בתום הסדר. מסורת זו מסורת.

אז אליהו לא בא, אליהו גם לא מטלפן. לעומת זאת, בעולם מקביל, ככל שמתקרב ליל הסדר עשרות אלפי גרושים מחפשים את עצמם. אם זו השנה שלהם בלי הילדים, או שאין להם ילדים, או שהם בכלל סוג של ילדים בעצמם…

אז עם מי הם עושים את הסדר? לפעמים המשפחה הגרעינית וההורים הם פתרון, אבל לפעמים זו בדיוק השנה של "הצד השני"  גם במשפחה הגרעינית, והאחים והאחיינים בכלל במקום אחר, אולי ההורים תכננו דווקא השנה לנסוע שניהם לבד לאיזה מלון בצפון ויש גם לא מעט מקרים שההורים אינם בין החיים לא עלינו.

בכל קבוצות הגרושים גרושות ברשתות החברתיות, בווצאפים ובכל פורום אפשרי הנוגע לקהילה הזו, מתחילות שאלות בעניין הסדר כבר חודשיים לפני פסח. רבים / רבות מגששים / מגששות אולי לארגן השנה בליל הסדר שייט משותף או טיסה לחול או לסיני…

סירייסלי? עד שבני ישראל יצאו מעבדות מצרים שנמשכה 400 שנה אתם רוצים לחזור לשם? רק בגלל קצת חוף מדהים וחושה כייפית? ובטן גב? וספר מעולה מול הים הכחול? ומדיטציה? וחוף לבן? וחבר׳ה מקסימים וזה שכל התענוג הזה ביחס למחיר בארץ עולה גרושים? (או גרושות?…) סטגדיש! (אבל תודו שסטגדיש שווה!) טוב האמת שכנעתם אותי. סיני הוא סוג של פתרון.

אבל חוץ מהגרושים/שות שמצאו עם מי לרדת לסיני, נדמה לי שאם כתוב ממש בתחילת ההגדה: "כל דיכפין ייתי ויכל, כל דצריך יתיי ויפסח" אפשר להכליל שם גם: "כל גרוייש יישב וישמח".

יורם לוי (צילום: רונן אקרמן)

כן, לצד המנהג היפה של כוס לאליהו מותר לצרף את מנהג "כסא לגרוש". ואם השם לא נעים למישהו באזן אתם יכולים לקרוא לו – "כסא חד משפחתי",  או "כסא חד קרן" או "כסא חד-גדיא"…

בחייאת, תבדקו סביבכם בבניין, ביישוב, בשכונה, בקהילה, ואם יש גרוש/ה שאין לו עם מי להיות בסדר, תצאו אתם בסדר, ותזמינו אותו לסדר המשפחתי שלכם.לא בטוח שכולם ירצו, אולי חלק בהתחלה יתביישו. תתעקשו. נדמה לי שהסיכוי שיגיע אחד מאלה גבוה יותר מהסיכוי שאליהו הנביא יזכה אותנו בביקור וישתה את היין שמילאתם לו בכוס. כן, היין הזה שקיבלתם במארז שי לחג מהעבודה (פלא שהוא מגיע?…).לעניות דעתי (שעניה לפחות כמו הלחמא העניה),זה לא פחות חשוב מלנקות אבק מכל פינה בבית חודש לפני פסח.

אם השארנו כסא במשך שנים לגלעד שליט ובסוף זה עבד, תנסו את זה גם על גרושים. לכן תדעו, אולי אחד מהם יהיה בכלל אליהו הנביא? חג שמח

הכותב הוא פרסומאי, מוסיקאי ומרצה בתחום הפרסום והתמכרויות.