כבר במהלך השבת שמענו שהיה פיגוע בירושלים. בתי חובשת וכוננית מד"א קבלה עדכון על הפיגועים, אבל רק במוצ"ש הבנו את גודל האסון.

לרגע התלבטנו אם לצאת להפגין. אך כששמענו שאופי ההפגנה משתנה בגלל הפיגועים: היא תיפתח בדקה דומיה ולכל אורך ההפגנה לא תהיה מוסיקה, הרגשנו שאין סתירה בין הכאב הנורא על הנפגעים, לבין הפגנה שנועדה לשמור על המדינה שלנו מפני מהפכה שמסכנת אותה.

מה גם שהתברר שהממשלה ממשיכה לדהור קדימה והשבוע ימשיכו לקדם את המהפכה המשפטית בוועדת חוק חוקה ומשפט. אם מצפים שנדחה את ההפגנות, כדי להקדיש את הימים הללו אך ורק להשתתפות בכאב הנורא של הנפגעים, יש לדחות גם את פעילות הממשלה בעניין.

בהפגנות הקודמות ראיתי דתיים פה ושם, אבל לא היינו מאורגנים כקבוצה. אתמול זה היה אחרת. צעדנו יחד מאות דתיים מכל רחבי הארץ. תקענו בשופרות ואחזנו בשלטים: "דתיים. ציונים. דמוקרטים". קשה לתאר את ההתרגשות שבה קהל המפגינים קיבל אותנו. הרגשנו שהיה בכך קידוש ה' של ממש.

מפגינים מדליקים נרות לזכר קורבנות הפיגוע בירושלים, אמש (צילום: נורית שחר)
(צילום: נורית שחר)

חשוב היה לנו לומר שיש ציבור דתי שמסתייג באופן נחרץ מהמהפכה המשפטית ומההשלכות החמורות שעלולות להיות לה. יש בינינו דתיים מהימין, מהשמאל ומהמרכז. חלקנו הצבענו לגוש נתניהו וחלקנו הצבענו לגוש האחר. איש מאיתנו לא האמין שהמנהיג השקול והמתון, שדאג לשמור על מערכת המשפט בכל שנות כהונתו, יהפוך עורו ויתנהג בחוסר אחריות חסר תקדים.

כבר ארבעה מוצ"שים שמיד בצאת השבת, לאחר ההבדלה אנו נוסעים להפגין בתל אביב. השאלה אם נצליח להגיע גם בהמשך. השבתות הולכות ומתארכות. אנו גרים בקיבוץ דתי בצפון הרחוק, כשעתיים נסיעה מתל אביב. בקרוב נוכל להגיע רק כשההפגנה כבר תסתיים.

אני מבינה שההפגנות מתקיימות בשעה מוקדמת מסיבות תקשורתיות, כדי שבחדשות של שמונה אפשר יהיה להראות את המוני האנשים. אבל צריך לקחת בחשבון שיש גם אנשים כמונו, דתיים שגרים בפריפריה, וגם חשוב לנו לזעוק ולהיאבק למען מדינתנו האהובה. אני קוראת למארגנים לדחות את שעת ההפגנות, ואם המחיר התקשורתי גבוה מדי, לעבור להפגנות מפוזרות בכל רחבי הארץ.

חלק מהמשתמשים בהפגנה (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

ידעו כולם שזוהי אינה מחאה תל אביבית. ציבור רחב, מימין ומשמאל, מהפריפריה ומהמרכז, דתיים וחילוניים אומרים לממשלה: עד כאן. זאת המדינה של כולנו. לא נאפשר למהפכה משפטית להתרחש בישראל. לא לכך קיבלתם מנדט מהציבור.

במוצ"ש לפני שבועיים, אחרי ההפגנה, הלכנו לחפש מקום לשבת בו ולאכול. עברנו בכל המסעדות ובתי הקפה, ולא מצאנו מקום אחד עם תעודת כשרות. אני יכולה להבין מדוע יש בין התל-אביבים מי שרוצים להסיר את הכשרות כמחאה. רק קחו בחשבון שיש גם אנשים כמונו. לא תאפשרו לנו בסוף ההפגנה "מלווה מלכה"?!

הכותבת היא מנהלת לשעבר של תיכון דמוקרטי, יהודי-פלורליסטי, כיום מלווה מנהלי בתי ספר, מורה למחשבת ישראל ומטפלת ב-Li.c.b.t. בוגרת האולפנא בכפר-פינס ומדרשת לינדנבאום.