כשאומרים לבחור דתי 'ואלה שמות' ברור לו שהכוונה היא למילים הראשונות של החומש שעוסק ביציאת מצרים.

אבל אם תשאלו אדם לא דתי, בגיל 35+ האסוציאציה הראשונה שלו עם המילים תהיה לשיר של אריק איינשטיין על מונדיאל 1990 באיטליה. השיר שחובר בימי המונדיאל, נכנס עם קליפ ובו קטעי וידאו מתוך גביע העולם לסרט הקאלט של איינשטיין, צבי שיסל ומוני מושונוב – 'כבלים'.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מה המקור ל"ואלה שמות" (צילום ועריכה: יוני מאיר)

אבל בהקשר הזה חייבים לציין, כי למרות שבארץ נותנים את הקרדיט ללחן ליוני רכטר, מדובר על פרודיה לשיר היתולי שחיברו שלושה גאונים אמריקאים: איירה גרשווין, עם לחן של קורט ווייל וביצוע של דני קיי – שלושתם אגב יהודים.

בשיר המקורי, מונה דני קיי, כדרכו, במהירות שיא, את שמותיהם של 50 מלחינים רוסים בתוך פחות מ-40 שניות כשהוא מתחיל ממליצ'בסקי, רובינשטיין ארנסקי וצ'ייקובסקי. אריק אינשטיין בגרסת הכדורגל מתחיל בשחקני נבחרת איטליה: ברגומי, ברזי אנצ'לוטי דונדוני.

בסיום השיר – דניי קיים מסיים בכעס על רומינסקי ורחמנינוב, רומינסקי ורחמנינוב, עלי מוהר הכותב העברי של השיר מסיים בחודרוב (ואסיים בחודרוב).

ואצלנו אצלנו 'ואלה שמות' מסתיים ב"לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם". חזק חזק ונתחזק.