ההצגה ינטל עוסקת במתח.
מתח בין גברים לנשים, בין המסורת למודרנה, בין הקהילה לפרט, וכמובן- בין התורה ללומדיה. העיבוד הנוכחי של הסרט משנת 1983, המבוסס על הסיפור "ינטל בחור ישיבה" של יצחק בשביס זינגר, עלה בתאטרון הבימה בכיכובה של רוני דלומי.
במחזמר מועברת החוויה הכיפית של צפייה בעיירה יהודית מסורתית במזרח אירופה. השירים, הקהילה, השדכניות והלבוש, עושים את העבודה, אך הסוגיה האמיתית, מתפספסת.
רוני דלומי בתפקיד הראשי, מגלמת את ינטל. בחורה צעירה מהעיירה היהודית יענאב, בתו היחידה של הרב טודרוס, רב מוכר ובעל מעמד בקהילה.
ינטל מתקוממת כנגד ייעודן וגורלן של נשים בחברה המסורתית, ומפצירה באביה שילמד אותה תורה. הוא נעתר לבקשותיה, ומלמד אותה בסתר, כשהווילונות מוסטים וסוד הלימוד וההצצה של בתו הקטנה למעמקי התורה, נשאר ביניהם.
מפתיע: הזמרת רוני דלומי בכיסוי ראש
5
0
כשאביה הולך לעולמו ינטל נותרת לבדה, ועם התשוקה הגדולה בחייה- ללמוד תורה.
בתקופה ההיא, לימוד תורה לנשים הוא דבר שלא יעלה על הדעת. הישיבה שייכת לגברים, לתלמידי חכמים, ואישה לא תורשה אפילו לא לרכוש ספר תורני ללימוד עצמי, כפי שרואים בסצנה הראשונה.
הנערה הצעירה והנאיבית מוצאת את עצמה לבדה בעולם, אך גם משוחררת מהמוסכמות, מדרישות החברה ומהנורמות של הכפר הקטן בו היא חיה.
היא אורזת מזוודה אחת, גוזזת את שערה, עולה על רכבת, ויוצאת למסע בתחפושת של גבר צעיר. המטרה היא אחת- ללמוד תורה בישיבה.
בדמותה החדשה כ"אנשל", היא מגיעה לביחוב, שם מתחזה לבחור ישיבה וכמובן, כי בכל זאת מדובר במחזה, מתאהבת באביגדור, עילוי צעיר ויפה תואר.
המתח המובנה ברור: אישה שרוצה ללמוד תורה במרחב גברי לחלוטין, אישה בתחפושת של גבר, ואישה בתחפושת שמתאהבת בגבר אחר. כדי להוסיף לדרמה, העלילה מסתבכת וינטל משודכת להדסה, בת טובים מהעיירה, והיא מוצאת את עצמה עומדת לצידה תחת החופה.
בשלב הזה, הפוקוס יורד מהסוגיה האמיתית, המעניינת, של אישה עצמאית ופורצת דרך שמסרבת ללכת יד ביד עם המוסכמות ומחפשת את דרכה בעולם ששייך לגברים.
הדרמה בסיפור הופכת לטלנובלה, ורוב הסצנות הבאות מתארות את הדילמה הברורה מאליה של הסוד שיש להסתיר, ואת הדינמיקה הזוגית הבלתי אפשרית בין שתי נשים בסיטואציה הזו.
גם הקשר המתוסבך בין אנשל לאביגדור לא מפוצח עד הסוף על הבמה, כי בתסבוכת שבו אין חידוש. החידוש טמון בצעד הנועז של נערה צעירה שהולכת בניגוד לכל נורמה ודורשת לגעת בעולם שהיא מנועה מלהתקרב אליו.
צוות השחקנים נהדר, רוני דלומי מצוינת ומוכשרת כתמיד, ובעיבוד הנוכחי נוספו גם כמה סצנות מרעננות שמחיות את העיירה היהודית בגלות. אך יש כאן גם פספוס, שקשור לכך שהחלום של ינטל ללמוד תורה הופך לתפאורה של המחזה ולא לקונפליקט עצמו.
האם בשיח הציבורי על נשים, האישה נמצאת במרכז?
4
0
אמנם היום סוגיית לימוד תורה לנשים נמצא במרחק שנות אור מהימים עליהם מדברת ההצגה, אבל עומק העניין הוא לא האם לאישה יורשה ללמוד גמרא, אלא השאיפה הפנימית העמוקה של בחורה צעירה, משכילה ושאפנית, הנתקלת בתקרת זכוכית, כזו או אחרת.
לו העיבוד העכשווי, של שנת 2022 היה שם דגש על המאבק הזה, שהיה נכון לפני מאות שנים וכנראה גם בעוד עשרות, אולי הבטן הייתה מתהפכת והנשים בקהל היו חשות הזדהות. הפיצוח הזה, של המתח שנשים מצויות בו מסיבות שונות ורלוונטי אז וגם היום, היה הופך את מאה הדקות הללו לחוויה שהולכים איתה הביתה, ולא רק לערב מהנה בתאטרון.
ההצגה פותחת במתח, ומסתיימת בו. בסצנת הסיום אין קתרזיס, ינטל ובחור הישיבה בו התאהבה לא מחליטים להינשא, והיא גם לא מתיישבת כאישה על ספסל ישיבה ומגשימה את חלומה. הסיום הזה נותן להצגה תוקף, ומוכיח כי לא מדובר פה בסיפור קטן, אישי, של נערה תמימה מעיירה קטנה, אלא בסיפור נשי, אנושי, שילווה אותנו עוד שנים רבות.
צפו:
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים