בוריס ג'ונסון, אחד מראשי הממשלה הצבעוניים והמעניינים ביותר ברחוב דאונינג בשנים האחרונות התפטר. עזיבתו מותירה למחליפו האפשרי אתגרים רבים בזירה הפנימית והחיצונית, מאתגרים כלכליים וסביבתיים ועד סוגיות רוסיה-אוקראינה ואיראן. רישי סונאק או ליז טראס, שרים לשעבר בממשלתו של ג'ונסון, צפויים להחליף אותו. מי הם ומה מצפה להם?
בוריס ג׳ונסון, ראש הממשלה הבריטי, התפטר לאחר רצף של אירועים שפגעו במעמדו בקרב הציבור הבריטי ובמפלגתו. הראשון הוא הפרשייה הקרויה "Partygate" – סדרה של מקרים בהם ג׳ונסון הפר את חוקי הסגר בבריטניה, כשהמרכזי ביניהם הוא חגיגת יום הולדתו ביוני 2020. השני הוא פרשיית אוון פיטרסון, חבר מפלגתו, אשר התפטר לאחר חקירה בנושא הטבות לחברה אשר שילמה לו. בנוסף לאירועים אלו, הן בעיות כלכליות – ובראשן עליית המחירים בבריטניה והן אי עמידתו במדיניות ברורה בנוגע לסוגיות פוליטיות שונות, ובראשן יישום הליך הברקזיט – תרמו לכך שהוא נתפס כמנהיג לא כשיר.
ג'ונסון הודיע על התפטרותו: "נהיה ברור שזה רצון העם"
6
0
לאחר שורה של שרים בממשלתו וקריאות כי עליו להתפטר שנבעו ממשבר פוליטי נוסף שבו ג'ונסון הואשם בטיוח אודות התנהגות לא הולמת מצד חבר פרלמנט ממפלגתו, הודיע ג'ונסון על התפטרותו מתפקידו כראש המפלגה, ובהתאם, מראשות הממשלה.
התפטרות של ראש ממשלה בבריטניה, מובילה להליך שמעט קשה לדמיין אותו במערכת הפוליטית הישראלית. כאשר מתפטר ראש הממשלה, מפלגת השלטון צריכה להציב מחליף לעמדת ראש ממשלה. מדובר בהליך מורכב אך מהיר למדי אשר החל מיד עם התפטרותו של ג'ונסון. תחילה, כל מועמד אשר החזיק בתמיכה של עשרים חברי פרלמנט של המפלגה השמרנית, נכנס לתחרות על כיסא ראש הממשלה.
עשרה מועמדים כאלו היו בשלב הראשוני, אשר צומצמו בסבבי הצבעה בקרב חברי הפרלמנט של המפלגה השמרנית בשבועות האחרונים לשניים בלבד: רישי סונאק וליז טראס. מערכת הבחירות הפנים מפלגתית האינטנסיבית, כללה בנוסף לסבבי הצבעה רבים גם דיבייטים בין המועמדים (עד לרגע בו המועמדים החליטו לחדול את השתתפותם, ככל הנראה עקב החשש מנזק תדמיתי למפלגה), ותסתיים לה עם ראש ממשלה חדש שיוכרז ב-5 בספטמבר, לאחר הצבעה של מתפקדי המפלגה השמרנית.
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
המועמדים – רישי סונאק וליז טראס
רישי סונאק, אשר היה שר האוצר בשנתיים האחרונות, הוא המועמד השמרן הקלאסי, אשר קורא לאחריות פיננסית ואחריות מוניטרית. במקביל לכך, בצורה שמלמדת הרבה מאוד על אופיה של המפלגה השמרנית בבריטניה היום והגיוון בה, סונאק הינו בן בן למהגרים הודים, ואם יזכה יהיה לראש ממשלת בריטניה הראשון ממוצא הודי. סונאק הינו בנקאי בוגר אוקספורד (ג'ונסון וטראס גם הם בוגרי אוקספורד) וסטנפורד, אשר לפני הקריירה הפוליטית שלו עבד בבנק ההשקעות גולדמן זקס. הקריירה הפיננסית המרשימה שלו מיצבה אותו בצורה טבעית מאוחר יותר במשרד האוצר בתקופת הקורונה.
סונאק, באם יבחר לתפקיד ראש הממשלה, יעשה זאת בגיל 42 בלבד. הקמפיין של סונאק מתבסס בעיקר על הישגיו כשר אוצר בתקופת הקורונה המורכבת, ועל התאמתו להתמודדות עם משבר יוקר המחייה הגואה. סונאק מרבה לציין כי הדרך להתמודד עם האתגרים של בריטניה היא דרך כנות, ואחראיות כלכלית ופיננסית. עלייתו הפוליטית המהירה של סונאק לוותה בביקורת נגדו, בעיקר ברקע של הפרשיות שליוו את תקופת ג'ונסון. לדוגמא, אישתו, משקיעה ובת למיליארדר אזרח הודו הותקפה בתקשורת סביב מעמדה כתושבת בריטניה בלבד (ולא אזרחית), דבר אשר איפשר לה לכאורה לשלם מס מופחת.
סונאק, יאלץ להתמודד בשלב האחרון אל מול ליז טראס, שאמנם מחזיקה ביתרונות מסוימים בסיכוייה להיבחר לתפקיד, אך במקביל סובלת מכך כי הייתה חברה במפלגה הליברל דמוקרטית לפני כן ותמכה בהישארות באיחוד. בנוסף לכך, סונאק היה לזה אשר החל את גל ההתפטרויות, ובפועל למעשה קבע את מועד ההתמודדות, עובדה המשרתת במידה מסוימת את סונאק, אשר סיים גם במקום הראשון בכל סבבי ההצבעה בקרב חברי המפלגה עד כה. ליז טראס היא המועמדת השניה, אשר תפקידה האחרון היה שרת החוץ תחת ג׳ונסון, וסיימה בסבבים המקדימים בפער קטן מאחורי סונאק.
טראס נחשבת כבעלת דעות ליברטריאניות בנושאי כלכלה ומסחר, ואף כיהנה במספר תפקידים כלכליים בכירים בממשלה הבריטית, כאשר הבולט מביניהם הוא שרה לענייני מסחר בין-לאומי. טראס נחשבת ליחסית אהודה ועם הישגים חיוביים באשר להסכמים שחתמה בין בריטניה למדינות אחרות. אולם, קיימת נגדה ביקורת – בעיקר מצד מתנגדיה ממפלגת הלייבור – אודות חוסר יכולתה לאשר סופית עסקה חדשה בין בריטניה לאיחוד האירופאי.
גם בנושאים הסביבתיים טראס ממשיכה להדגיש את הנושא הכלכלי, כאשר היא ציינה שלצד תמיכתה בעד מדיניות סביבתית, יש לוודא כי מדיניות כזו לא תפגע בעסקים. טראס גם ידועה בכך שהיא מתבטאת בבהירות ואף בחריפות אודות נושאי פנים ובעיקר נושאי חוץ, כאשר אחת הדוגמאות הבולטות לנושאי פנים היא התנגדותה ל-woke culture בבריטניה.
באשר ליחסי חוץ, טראס נחשבת בעלת דעות חריפות בעיקר כלפי רוסיה, וגינתה בנחרצות פעמים רבות את פוטין. אולם, חלק מהתבטאויות גם נחשבות כבעייתיות, ובראשן תמיכתה באזרחים בריטים המעוניינים להילחם באוקריאנה. בנוסף, טראס קיבלה ביקורת סביב פערי ידע מסוימים בעת העימות אל מול שר החוץ הרוסי בנוגע לאזור הסכסוך טרום המלחמה.
טראס הביעה את מחויבותה של בריטניה, ושלה כשרת חוץ, לישראל במסגרת הביקור האחרון של ראש הממשלה יאיר לפיד. בנוסף, היא קראה לקידום דיונים בין הישראלים והפלסטינים, כאשר תחת תפקידה כשרת חוץ בריטניה הייתה ראש הוועד של הקרן הבינ״ל לשלום ישראלי-פלסטיני. האתגרים – יחסי החוץ, רוסיה, מעמדה של בריטניה, כלכלה ואקלים.
האתגרים: נושאי חוץ, פנים, כלכלה ומשבר האקלים
למרות הביקורת הגדולה עליו בתוך בריטניה, ג'ונסון היה לחלק דרמטי במלחמת רוסיה אוקראינה. הבריטים החלו עוד לפני מדינות אחרות בהעברת משלוחי מערכות נ"ט, אשר השפיעו דרמטית על הקרבות ואיפשרו לאוקראינים לעמוד במכות הפתיחה הרוסיות. עקב התמיכה הווקאלית העקבית של ג'ונסון כלפי אוקראינה מתחילת המלחמה, עזיבתו התקבלה בעצב בקייב אך בשמחה מצד מוסקבה. בריטניה, אמנם כבר לא במעמד אשר נהנתה ממנו בעבר, הנה בעלת ברית קריטית לנאט"ו בקואליציית אנטי פוטין, והיא אחת מנושאות הדגל היום בהתנגדות למלחמה ובמאבק במערב נגד רוסיה.
גם ג'ונסון מזהיר: "מדובר בברברים, אני מפחד"
23
0
בריטניה כשחקן מרכזי במערכת הבין-לאומית בכלל ובאירופה בפרט, מנסה לתפוס פוזיציה עצמאית יותר לאחר הברקזיט, ותחת ג'ונסון חתמה בריטניה הסכמים רבים בעלי אופי ביטחוני, לדוגמא עם ישראל, שוודיה, פינלנד ועוד'. גם ג'ונסון אשר הביע פעמים רבות תמיכה בישראל, יצא נגד "ההטייה האנטי ישראלית של מועצת זכויות האדם של האו"ם", והתנגד לחקירת ישראל על ידי בית המשפט הבינלאומי (דבר שהוביל להצהרה של הרשות הפלסטינית כי יחסי בריטניה והפלסטינים נמצאים בנקודה הנמוכה ביותר אי פעם), היה לביקורתי במהלך צוק איתן והאשים את ישראל בתגובה לא פרופורציונלית.
בארץ זכורות גם ההפגנות הגדולות למדי בלונדון במחאה נגד פעילות צה"ל בשומר חומות. עם זאת, המפלגה השמרנית נוטה בשנים האחרונות לשתף פעולה עם ישראל בתחומים רבים. לדוגמא, במסגרת תפקידה של טראס כשרת החוץ נחתם הסכם שיתוף פעולה בין בריטניה לישראל בנושא מסחר, ביטחון וסייבר, וחתימתו כללה הצהרה על כך כי המדינות מחויבות לפעול יומם ולילה על מנת למנוע מאיראן נשק גרעיני.
בנוסף לנושאי החוץ, אחת הסוגיות המהותיות בענייני פנים, העומדות בראש הדיונים סביב בחירת מחליף לג׳ונסון היא הנושא הכלכלי. כמו במקומות רבים אחרים בעולם – על אף שאין קשר ישיר למדיניות של ג׳ונסון – בריטניה סובלת מעליית מחירים, ובראשם עליית מחירי הדלק והגז. על כן, להיבט הכלכלי ישנו אתגרים ונקודות דיון רבות, כאשר בראשו המחויבות המפלגתית של השמרנים להוריד את המיסוי ואתגר האינפלציה הגואה.
נוכח עליית יוקר המחייה, ולצד ביקורות נוספות בנושאי מדיניות כלכלית, צפויים שינויים רבים לאחר תקופתו של ג׳ונסון באשר למדיניות זו, ובעיקר ניסיון להורדת מחירים באמצעות הורדת מיסוי. זאת, כאשר הביקורת הכלכלית נתפסת גם כסכנה לכלל המפלגה השמרנית לקראת הבחירות הכלליות בעוד שנתיים. לכן, נראה כי מדיניות כלכלית לא רק הולכת להיות בלב השיח בזמן הבחירות, אלא גם אתגר מרכזי ביותר למחליף של ג'ונסון כראש ממשלה.
נושא נוסף העומד בראש סדר היום הוא נושא האקלים. זאת, נוכח דיונים מרכזיים בממלכה כחלק מהמאמץ הגלובלי להיאבק במשבר האקלים וביקורת כללית על סקפטיות וחוסר המדיניות האקטיבית בנושא מצד הממשלה האחרונה והמפלגה השמרנית. הנושאים הכלליים שעלו במסגרת סוגיה זו כללו את סוגיות המדיניות אודות השאיפה להגיע לאיזון בפליטת גזי חממה, וחשיבות נושא האקלים בכלל. אולם, אתגר העומד בפני ראש הממשלה הבא הוא יכולתה של בריטניה להתמודד עם תוצאות משבר האקלים כבר עכשיו, זאת בצל עליית המעלות הקיצונית שהובילה לשרפות וסכנה ממשית לחיי אדם בממלכה בצורה מובהקת בשבוע האחרון.
יהיה אשר יהיה ראש ממשלת בריטניה אשר יוכרז בחמישי בספטמבר, מצפים לו אתגרים רבים ומורכבים בצורה יוצאת דופן, גם בזירות החוץ וגם בענייני פנים. המפלגה השמרנית, אשר נמצאת בשלטון ברצף מ-2010, נאלצת להתמודד עם תקופה סוערת בין-לאומית, בנושאי אקלים, כלכלה, המלחמה המתרחשת על אדמת אירופה, והסוגיה האיראנית.
יחסי ישראל-בריטניה, היו למורכבים במיוחד לאורך ההיסטוריה, אך בתקופה האחרונה משתפות המדינות פעולה בצורה יתרה בתחומים רבים, וללא קשר לזהות מנהיג בריטניה לאחר הבחירות (כמו גם מנהיג ישראל), מדיניות זו צפויה להמשיך.
ענבר נוי-פרייפלד ואורי קידרון הם תלמידי מחקר לדוקטורט במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים