במצפה רמון התקיימו ביום שישי האחרון שני אירועים, שהתקשורת סיקרה זה מול זה: מצעד ה'גאווה', ועצרת תמיכה בערכי המשפחה.

אמנם נכון הדבר שאירוע אחד גרר את השני; אם לא היו בעולם מצעדי 'גאווה', לא היו גם עצרות לחיזוק ערכי המשפחה, מהסיבה הפשוטה שלא צריך לצעוק דברים ברורים מאליהם. מבנה המשפחה הוא עתיק מאוד, ומתחיל כבר מהפסוק "זכר ונקבה בראם, ויקרא את שמם אדם"- התורה כבר כותבת לנו ש'אדם' שלם זה מבנה משפחתי של איש ואישה, שע"י פריה ורביה מביאים ילדים לעולם וממשיכים את קיומו. גם בלי התורה, עד לפני כמה שנים לא נצרכנו להסביר לאף אחד מהו מבנה משפחתי. זה דבר טבעי.

אע"פ שעצרת התמיכה הגיעה כתגובה לאג'נדות הלהט"ביות שנכנסות אלינו מכל מקום בניגוד לרצוננו, חשבתי על כך שמאוד לא נכון להשוות בין שני האירועים, שכ"כ שונים במהותם והפוכים בתוכנם.

זה לעומת זה

הייתי בעצרת לחיזוק המשפחה, אך עוד לפני העצרת נערכו בבית המדרש של ישיבת מצפה רמון שיעורים בנושא ערכי המשפחה. בירור מעמיק במקורות היהדות על ערכה של המשפחה בישראל לאורך הדורות. לאחר מכן, התכנסנו למרגלות הישיבה, והעצרת התחילה בריקודים של מאות אנשים, שבמרכזם תלמידי חכמים ורבנים שהגיעו גם הם לעצרת. דגלי ישראל הונפו בכל מקום אפשרי, ושמחה גדולה הייתה שם.

חשבתי לעצמי כמה שונה העצרת שלנו מהמצעד של אחינו ברחוב המקביל. מול דגלים צבעוניים שאינם מבטאים שום דבר שקשור לעמנו או לערכינו, הנפנו דגלי ישראל המבטאים את אהבתנו והערכתנו לעם ישראל, למורשתו, ולמדינתנו האהובה שאנו רואים בה יסוד כיסא ה' בעולם. מול שירים מרעישים, מוחצנים וריקים מתוכן, הושמעו שירים ערכיים ממסורת ישראל והמקורות, מהתורה והתפילה. מול אג'נדות חדשות שצצו להם פתאום ושיבשו לנו את כל המערכות, רקדנו כשבמרכז המעגל תלמידי חכמים ורבנים, שממשיכים את העברת המסורת העתיקה בת אלפי השנים, לדורות הבאים.

מול מוחצנות ורעש התכנסנו בצורה מכובדת ורגועה (על אף הניסיונות מכיוונים שונים לצייר את הצד שלנו כצד האלים), שמענו דברי תורה, דברי חיזוק, וגם נתונים ועובדות על המצב המורכב בו אנו נמצאים.

להגיד בקול את מה שמושתק

לכן, אף על פי ששני האירועים נערכו במקביל, ואע"פ שאירוע אחד גרר את השני – אין מקום כלל להשוואה בין שני האירועים: האחד מחובר למסורת של אלפי שנים, בעד העם, בעד התורה ובעד המדינה. האירוע השני מנותק לחלוטין מהמסורת, בא לבטא אג'נדות פרוגרסיביות שרוב העם לא מעוניין בהם, ולמרות זאת דוחפים לו את זה בכל מקום בעזרת אנשי כמו ניצן הורביץ וחבריו.

ראוי לכל מקום בו מתקיים מצעד 'גאווה' לאמץ את המודל הזה שנעשה אצלנו במצפה רמון: שיעורים בנושא המשפחה, עצרת וריקודים המחברים אותנו למסורת ולעם, ועוזרים לנו לחזק את עצמנו פנימה, ולא לתת לאג'נדות החדשות והמוזרות להיכנס. אנו צריכים לומר בקול את מה שהרבה רוצים לומר אך קולם מושתק: אנחנו לא ה'נגד', אנחנו ה'בעד'! בעד המסורת, בעד התורה, בעד העם ובעד המשפחה, ולא ניתן לאף אחד למנוע מאיתנו להביע את האמת הפשוטה.

==

ינון בוקובזה הוא תושב מצפה רמון ואברך בישיבת מדברה כעדן.