נראה כי מלחמת אוקראינה מבשרת את קץ הפמיניזם. כי במאה העשרים ואחת, אחרי כל המאבקים המגדריים, מיליוני הפליטים מהמלחמה הן נשים וילידיהן. הגברים נשלחים להילחם ולמות. רק נשים בורחות וניצולות. הן פטורות לחלוטין מהלחימה.

מדובר במיליוני נשים הנמלטות. הביקורת אינה על עצם ההימלטות המתבקשת. אלא על העוול המגדרי. על שתיקת כל הפמיניסטיות הלוחמניות, כל זמן שזה אינו נוגע למלחמה. איפה הן? איפה כל הנשים, הנאבקות בעוולות המגדריות? מדוע לא נשמע קולן כשבעת המבחן האולטימטיבי של חיים ומוות, נעשית אפליה מגדרית בלתי נתפסת.

מה קרה פתאום? הרי תמיד הן לחמו כדי להתקבל ליחידות קרביות. כדי להיות טייסות או מפקדות טנקים. ולפתע פתאום, בצורה כל כך טבעית, בשעת האמת, הנשים בורחות, והגברים לוחמים. שתיקתן של הפמיניסטיות רועמת יותר מאשר קולות הקרב.

כי מדובר כאן בלא פחות מקץ הפמיניזם. מהפכה מגדרית. פתאום מתברר שיש משמעות שורשית להבדל בין נשים לגברים. הגברים צריכים להילחם ולמות, והנשים צריכות לשרוד ולגדל את הילדים ולהקים משפחות אחרי המלחמה.

זה נראה כאילו הפער המגדרי חזר מאתיים שנה אחורה. מסתבר שכל ההצלחות של הפמיניסטיות הן שטחיות ובלתי מוסריות, שאין להן כל אחיזה במציאות.

יום אחד המלחמה תסתיים. ולאחר זמן לא רב, יבואו הנשים הפמיניסטיות בטענה שאין שוויון מגדרי באוקראינה במספר חברי קבינט הבטחון. ושזה לא בסדר שאין אלופות במטכ"ל ואין שרת מלחמה אלא רק גברים. כמה גרוטסקי זה ישמע. כמה עלוב. כמה חף מכל מוסר אנושי.

ומדוע כל נשות העולם שותקות? האם מקובל על כולן שכל הנשים יהיו פליטות ורק הגברים יילחמו? איך יכול להיות שלא נשמעת כל זעקה. ואלה שמציעים שיהיה הורה 1 והורה 2, למה לא במלחמה? הרי הוכח כבר שגם הנשים יכולות להילחם. לשאת נשק. לתפעל מערכות מלחמה טכנולוגיות. למה הגברים והנשים לא נושאים בשווה בנטל המלחמה באוקראינה?

התופעה המדהימה הזו, היא קץ הפמיניזם. כי ברגע המכריע ביותר, ברגע המכונן ביותר, מוכח שיש גברים ויש נשים, והנשים והגברים אינם אותו דבר.

מעתה ואילך כל הדרישות לשיווין מגדרי יבחנו לאור המהפכה הנשית במלחמה באוקראינה. קולן של הפמיניסטיות כבר לא יהדהד כל כך בקלות. זמן רב יידרש להחזיר את המוסר לבסיס התביעות שלהן. לא נראה שיהיה להן הסבר מניח את הדעת לכך שכל הפליטים הם נשים וכל הלוחמים הם גברים. הן בורחות והם נלחמים על נפשם. זה פשוט לא יאומן. והדבר הקשה ביותר הוא, שכל העולם מקבל תופעה זו כדבר טבעי מאליו. המחזות קורעי הלב של נשים פליטות עם ילדיהן או לבדן, עושה כותרות בכל עיתוני העולם. רק אף אחד לא מעיז לשאול למה בכל התמונות האלה מופיעות רק נשים?