הבוקר (רביעי) נרשמה מהומה במליאת הכנסת לאחר שח"כ ווליד טאהא (רע"מ) בחר לנאום חלק מהזמן בשפה הערבית, וזאת לאור מחאות מצד האופוזיציה מימין.
חלק מחברי הכנסת התרעמו על כך שאינם מבינים את דבריו של טאהא, שהיה אמור לכאורה להסביר את מהות חוק החשמל, לפני ההצבעה על החוק.
מבדיקה בתקנון הכנסת, לא מצוין בשום מקום מה שפת הדיבור המותרת לחברי כנסת, לעומת זאת כתוב במפורש שאם נישא נאום שאינו בעברית, הטקסט יירשם בפרוטוקול בתרגומו לעברית, ולפי החלטת מזכיר הכנסת – ייכלל גם בשפה המקורית.
ההתייחסות היחידה מדברת על ההזמנה של מנהיג זר לנאום במליאה וההיתר שלו לנאום בשפתו, שגם הוא יירשם כאמור בתרגום בפרוטוקול.
אגב, באתר הכנסת מפורט על מליאת הכנסת שהישיבות "מתנהלות בשפה העברית. לחברי הכנסת זכות לדבר גם בערבית; נאומים בערבית מתורגמים לעברית." אך לא מדובר בהוראה מחייבת, אלא על הנוהג.
בפעמים קודמות שהיו נאומים בערבית באופן מסודר, כמו ביום הציון לשפה הערבית, הכנסת נערכה מראש עם אוזניות ותרגום סימולטני לחברי הכנסת.
ומה נחשב לשפה הרשמית של ישראל? לפי חוק הלאום "עברית היא שפת המדינה" אך בסעיף הבא מצוין במפורש "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה" ושהחוק לא פוגע במעמד שניתן לשפה הערבית לפני כניסתו לתוקף.
תודה שאתם דואגים לדובב את חברי הכנסת הערבים אתם לא מבינים שזה עניין השפת דיבור במשכן הכנסת, זה לא שהחבר כנסת לא יודע לדבר עברית, כמו אורח שיגיע מחו"ל וצריך לתרגם אותו, הוא מדבר בערבית כדי להראות שליטה ובעלות!! , אז תודה לכם על הבדיקה החוקתית אבל לא זה הנושא!