לוח הזמנים של אבשלום קור צפוף מאוד. לא רק משום שהשבוע חל שבוע העברית, אלא מפני שבאופן שוטף הוא מעביר הרצאות והופעות, ובמקביל מכשיר את המתגייסים החדשים לגלי צה"ל בכל מחזור גיוס, תוך שהוא מקפיד להיות זמין לחיילי התחנה בכל יום משש בבוקר עד חצות וחצי בשביל תיקוני עברית.

התעייפתי רק מלשמוע את מה שמחכה לו בשבוע הקרוב: "השבוע אני מנחה ערב זמר עברי במיתר, ואני מנחה את הכינוס השנתי ללימודי הרמב"ם שלוש יממות, ורק לאחרונה גמרתי להדריך עוד קורס בגלי צה"ל"

להתחיל את הראיון בטעות

כבר בפתיחת השיחה, עשיתי טעות צפויה. אמרתי "אוקיי".

"אני מציע שלא נשתמש בעברית במילים של האנגלית כמיטב יכולתנו" אומר קור, "הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, והוא אמר טוב. הוא לא אומר או-קיי".

הוא אינו כועס, אלא מתקן אותי: "לא שיש לי בעיה עם אנגלית, בזמן שאני מדבר אנגלית אני אומר אוקיי, אבל כשאני מדבר עברית, למה אנשים אומרים אוקיי? למה רבנים אומרים אוקיי?"

"מדוע בעצם אנחנו הדלקנו נרות בחנוכה? כי אנחנו עם החשמונאים, אז למה אנחנו מדברים כמו המתיוונים? אנחנו מדליקים נרות כי אנחנו בצד של מתתיהו, אז מה קרה לנו שרבנים אומרים אוקיי? יקום רב אחד ויגיד לי – למה הוא אומר אוקיי?"

אתה צודק, אלו דברים שטמועים בי, אבל אני אשתדל יותר.

"לא, אני לא כועס עלייך, אני רוצה יותר מזה לומר. אני באופן עקרוני מקפיד לא לתקן דיבור של אנשים. מי שמדבר איתי אני לא מתקן לו שום דבר, כדי שהוא ירגיש נוח לדבר איתי. אני מתקן רק לנכדים שלי, שבנתיים יש רק 24, וכן אני מתקן בגלי צה"ל, שזאת שליחותי, אני מדריך אותם ומלווה אותם בעברית יומם ולילה".

"כל מי שאיננו בשתי ההגדרות האלה, אני רוצה שיחשוב כשהוא מדבר איתי מה הוא אומר, לא איך הוא אומר, ואני לא מפריע לאנשים בדיבור. זה כבודו של האדם, שאתן לו לדבר".

"פשוט אנחנו מדברים לכבוד העברית ופתחת ב'אוקיי', אז אמרתי שהנה – יש לנו נקודה אחת שיש לומר כלפי רבני דורנו, את הדבר הזה שמצווה עלינו התורה: 'הוכח תוכיח את עמיתך'".

שמע ישראל בעברית

מה החשיבות של שבוע העברית בעינייך?

"זה קצת מצער אותי שצריך את שבוע העברית, כי העברית היא יומם ולילה, היא כל השנה כולה, כולל יום כיפור. אבל אני חושב שבדורנו לא מבינים את הפלא של העברית. התלמוד הירושלמי מספר במסכה סוטה – מעשה בהתכנסות של יהודים בקיסריה, שם הם אומרים קריאת שמע ביוונית. מתפרץ רבי לוי בר חיתה, מאמוראי ארץ ישראל, ואומר: 'יהודים אתם לא מתביישים? מדוע אתם אומרים קריאת שמע ביוונית?' הרי אלה פסוקים מהתורה, הם לא יכולים לומר כמה פסוקים מהתורה בעברית?"

"עונה לו רבי יוסי 'מה אתה רוצה? לפני מאה שנה רבי יהודה הנשיא חתם את המשנה, והוא אהב את העברית והקפיד שהמשנה תהיה בעברית אבל הוא אמר בפירוש שקריאת שמע מותר לומר בכל לשון'. נסתתמו טענותיו של רבי לוי בר חיתה".

אבשלום קור מדליק משואה (צילום: הדס פרוש/ פלאש 90)

"זה נכון, במשנה כתוב שמותר לומר קריאת שמע בכל לשון. ואני מבקש שנחשוב, איך יכול להיות שרבי יהודה הנשיא עורך המשנה, איך קרה שהוא נתן היתר כזה?"

איך באמת?

"הוא כנראה חשש שאם הוא יחייב לומר שמע ישראל בעברית, לא יהיו מספיק יהודים שיגידו שמע ישראל. כלומר שהאובדן של העברית בדיבור היה מכה אנושה. אפשר לומר שבפסוק 'מפני חטאינו גלינו מארצנו' החטא המרכזי הוא שחדלנו לדבר עברית, אפילו בבית המקדש חדלו לדבר עברית".

"תולדות עמנו בקצרה הם ככה: קודם איבדנו את העברית בדיבור בימי בית המקדש, אחר כך איבדנו את אדמתנו, גלינו מארצנו. עברו אלף ושבע מאות שנה, חזרנו לדבר עברית, אחר כך חזרנו לארצנו. לא עזבנו את העברית, כלומר התפללנו בעברית, קראנו בתורה בעברית, לימדנו את הילדים עברית, אבל לא דיברנו עברית. כשאדם יהודי אמר לאישתו 'אני אוהב אותך', הוא לא אמר את זה בשפת התורה. רק כאשר חזרנו לדבר בעברית קמה התנועה הציונית".

תקרא לילד שלך אנטיגנוס

היום אתה עדיין מרגיש את החוסר של העברית?

"תראי, כבר היו דברים מעולם. הילל הזקן, הנשיא על ישראל, איש מהגדולים ביותר בכל תולדות עם ישראל, בפרק א' של מסכת אבות, אומר שלושה פתגמים: שניים בעברית ואחד בארמית. אמר לי פעם יהודי אחרי הרצאה: 'איך אתה יכול להגיד דבר כזה?' קודם כל הדגשתי שקטונתי מלמתוח ביקורת על האנשים האדירים ההם כמו הילל ושמאי שהמציאו שיטה שבזכותה החזקנו בגלויות אלף ותשע מאות שנה. הם היו אדירים".

"אבל אני אומר – בואו נסתכל מה קרה, אנחנו קודם איבדו את השפה ואחר כך איבדנו את הארץ. כי עם שדבק בשפתו – יש לו מולדת, עם שמאבד את שפתו – מאבד גם את נחלתו. לאותו האיש אמרתי גם: 'אם מסכת אבות היא הדוגמה שלך, מדוע אתה לא מכיר שום אדם סביבך שקורא לילדים שלו אנטיגנוס. הרי בפרק א' של מסכת אבות יש איש חשוב שקוראים לו אנטיגנוס איש סוכו, אז בבקשה – תקרא לילד שלך כך. אה הנה אתה מבדיל בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, תבדיל גם בין העברית לבין ההתבוללות!'".

אתה מרגיש שהמשלב הלשוני בהידרדרות?

"אני אומר שאנחנו מדברים לועזית. אחד המקומות המטויילים והמתויירים והיפים ביותר בארצנו הוא מדרחוב ממילא. במדרחוב ממילא תסתכלי על השלטים, השלטים באנגלית. זה דבר שלא היה כשקמה המדינה. אז היה ברור שאנחנו כותבים את השלטים שלנו בעברית, שנותנים לילדים שמות בעברית".

אבשלום קור מנחה את חידון התנ"ך (צילום: יהונתן זינדל/ פלאש 90)

"תסתכלי על השמות של הילדים בימינו. זאת אומרת שהעברית בהחלט בנסיגה, אבל מכורח מה שסיפרתי בתחילת שיחתנו על האירוע בקיסריה שמתאר התלמוד הירושלמי, אני אומר שזכינו לעלות מתהום שקשה להאמין שאפשר לעלות ממנה. הרי היום לא רק שבקיסריה אומרים קריאת שמע בעברית, בכל העולם, גם בבוסטון אומרים קריאת שמע בעברית. זכינו לדבר שרבי יהודה הנשיא חשש ממנו שלא נעמוד בו".

"יש לעם שלנו כוח חיות גדול. אנחנו בנקודת שפל מסוימת, אבל אני מאמין. בשביל זה אנחנו מגדלים את הנכדים שלנו, כדי שתהיה לנו תקווה, שיהיה לנו עתיד".

למה האקדמיה ללשון העברית נקראת בלעז?

מה אתה חושב שגורם לנסיגה הזו?

"זה קורה אפילו לאנשים שהעברית היא טעם חייהם – האקדמיה ללשון העברית. איך יכול להיות שהגוף העליון למען העברית לא נקרא בעברית? נשיא האקדמיה ללשון העברית, הפרופסור משה בר אשר, אדם שהוא ידען מופלא ורחב יריעה במיוחד, נעים הליכות, אדם שיכול להיות נשיא המדינה, הציע לי להצטרף לאקדמיה ללשון העברית, ואמרתי לו שאני לא יכול להיות חבר בגוף שאין לו שם עברי".

"איך יכול להיות שכל עוד לא היתה מדינה, לפני קום המדינה, איך קראו לגוף הזה? קראו לו ועד הלשון. היו שם אליעזר בן יהודה, דוד ילין, ביאליק, טשרניחובסקי, היו ענקים. ועד הלשון – שם עברי יפה מאוד ומכובד, וכולם האזינו להם. קמה המדינה ופתאום רצינו להיות ככל הגויים".

נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופסור משה בר אשר, יחד עם הנשיא לשעבר ראובן ריבלין (צילום: Mark Neyman/GPO)

"זה דומה מאוד למהלך שגרם לנגיד הראשון של האוניברסיטה העברית, פרופסור יהודה לייב מגנס, שלא שעה לפניות של אליעזר בן יהודה והרב קוק וז'בוטינסקי – שיקראו לזה מכללה. הוא מאוד מאוד רצה שיקראו לזה אוניברסיטה. הוא היה איש מוזר, הוא היה אדם בעל יכולות גדולות, הוא גם לא רצה שיקראו לו נשיא האוניברסיטה או נגיד האוניברסיטה, הוא רצה שיקראו לו קנצלר".

"הוא היה כל כך מוזר שכשהייתה החלטת האו"ם להקים מדניה יהודית בארץ ישראל הוא יצא לארצות הברית לשכנע שזה לא טוב שתהיה מדינה ליהודים. אבל הוא היה גדול מגייסי הכספים להקמת האוניברסיטה על הר הצופים, ומאז האוניברסיטה נקראת אוניברסיטה. מאז יש דוקטור, ופרופסור, וסנאט, ודיקן, פקולטה ורקטור".

אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את רמת העברית?

"אני חושב שלימוד שירים עבריים מהעשורים האחרונים שלפני קום המדינה, ומהעשורים הראשונים של המדינה. לימוד שירים, נותן הרבה מאוד וזה לא מתקיים בשום מוסד היום. אין היום למעשה, ככל שאני יודע, לימוד מסודר. אני שמעתי שבישיבה הגבוהה בעתניאל עושים את זה, אבל אלו דברים ממש מרכזיים".

"שרי החינוך שלנו מתחלפים בממוצע אחת לשנתיים, ב-33 השנה שאני מנחה את חידון התנ"ך העולמי היו כ-15 שרי חינוך. שום שר חינוך לא מספיק לקבוע איזה כיוון להפלגה של הספינה שלנו. אבל גם במוסדות הדתיים זה כך".

אבשלום קור (צילום: אוליבר פיטוסי/ פלאש 90)

"אני יכול לומר דבר פשוט – אני מלמד בגלי צה"ל את המתגייסים ואין שום יתרון לבוגרי התיכונים הדתיים, הישיבות התיכוניות והאולפנות, על פני בוגרי התיכונים החילוניים".

"איך זה יכול להיות שמי שמתפלל מספר מנוקד שלוש פעמים ביום, קורא את הפרשות וקורא את ההפטרות, הוא לא יותר טוב בעברית? אני מצטער, יש פה תקלה של יחס ללשון הקודש במוסדות של הציונות הדתית".

מה זה ניזום?

אתה רואה בכלל תקווה בנושא?

"אני יודע שיש מטוטלת, פעם זה הולך לכאן, ופעם לכיוון הנגדי. אני מקבל שאלות ממוסדות דתיים ואני רואה שאין במוסדות האלה המילון המצוין של אברהם אבן שושן בשישה כרכים, ש מהדורה בצירוף איורים. ואין שבעה עשר הכרכים הנפלאים של אליעזר בן יהודה, שאין כמוהו באיסוף של חומר מהשפה העברית לדורותיה, כולל הערות שוליים עשירות מאוד".

"יש במוסדות דתיים איזו רתיעה מפני בן יהודה, בגלל הקרבות הרעיוניים שהיו בתקופתו. פוקדים עליו עוונות שהם בתחום החברתי, ומחמיצים פירות שאין כמותם במילון אליעזר בן יהודה. הוא היה גם בקשר עם הרב קוק. המוסדות של הציונות הדתית אינם מחזיקים את המילון הזה".

מה דעתך על חידושי האקדמיה ללשון העברית?

"אני ממליץ מאוד לכל אחד להשתמש באתר המשובח של האקדמיה ללשון העברית. יש להם עובדים מצוינים, יש להם מאגר תשובות מכובדות, יסודיות, משמחות, וכדאי מאוד להשתמש באתר הזה. תשמעי, חוות דעת על מילה זו או אחרת זה עניין של טעם ושל שיקול דעת. אני מצטער שהמוסד איננו נקרא בעברית, אבל יש לי הערכה עצומה לכל הדברים הטובים שנעשים בו".

בנימה קלילה יותר – היה איזה חידוש לשוני שאהבת בשנים האחרונות?

"העובדה היא שבצבא ההגנה לישראל כוח על-אוגדתי נקרא גייס, זאת הצעה שלי משנות השבעים הראשונות, כשהייתי סגן בחיל השריון. ומול הפירסינג נקבר המונח "ניזום", זו גם הצעה שלי".

איזו מילה עברית חביבה עלייך במיוחד?

"אין לי. כולם היו בניי. תשמעי, האמת היא שהעברית היא לא הבת שלנו, היא האמא שלנו, ואת האמא אסור לעזוב".