לאחר שתקציב המדינה לשנת 2021 הבוקר, לאחר השעה 14:00 אושר גם בקריאה השלישית "חוק ההסדרים" ובכך הושלמו העברתם של ארבעה חוקים מתוך חמישה. אחרי הפסקת צהריים קצרה, חברי הכנסת ישובו להצביע על חוק תקציב המדינה לשנת 2022.

חוק ההסדרים כולל את הרפורמות הגדולות במסגרת התקציב, אגרת הגודש, העלאת גיל הפנסיה לנשים, ואחת הרפורמות שיצרו את השיח הנקב ביותר השינוי במערך הכשרות בהובלת שר הדתות מתן כהנא.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

חוק ההסדרים עובר במליאה (מתוך: ערוץ כנסת)

כך תראה רפורמת הכשרות

מה כולל מתווה הכשרות החדש שעבר וכיצד זה עתיד להשפיע על האזרחים ובעלי העסקים? השר כהנא הציג מזנו את המתווה כך:

1. פתיחת שוק הכשרות לתחרות – מעתה לצד הרבנות המקומית יוכלו גם תאגידים עסקיים לתת כשרות לכלל בתי העסק שבכל רחבי הארץ.

2. מועצת הרבנות הראשית לישראל תקבע סטנדרט אחיד לכשרות בשתי רמות – רגיל ומהדרין. תאגידי כשרות פרטיים יוכלו לבקש רישיון מהרבנות הראשית ולהפוך לתאגיד נותן כשרות על פי סטנדרטים הלכתיים שקבעה הרבנות הראשית.

צילום: הדס פרוש/פלאש 90

3. שלושה רבנים עם ניסיון בכשרות, אשר לפחות אחד מהם היה או הינו רב עיר, והשניים האחרים רבני מועצות, יוכלו גם הם לקבוע סטנדרט לכשרות. מחמיר או מקל מהסטנדרט שקבעה הרבנות.

4. בראש כל תאגיד כשרות תעמוד סמכות הלכתית, בעלת ניסיון משמעותי בדיני כשרות ובמתן כשרות. כאמור, מועצות דתיות ורבנים מקומיים יוכלו להמשיך ולתת כשרות בכל הארץ בכפוף לניהול תקין.

5. כל גוף נותן כשרות בישראל, בין אם הוא תאגיד פרטי ובין אם הוא מועצה דתית, יפוקח על ידי מפקחי הרבנות הראשית לישראל. יוקם מערך פיקוח ארצי על כל נותני הכשרות.

6. גוף הפיקוח של הרבנות הראשית יהפוך אותה לחזקה יותר, משמעותית יותר, ומשפיעה יותר. כך הרבנות תוכל לוודא באמת כי תאגידי הכשרות אכן עומדים בסטנדרטים עליהם הצהירו. הרבנות תקבל כח אכיפה משמעותי שאין לה כיום.

7. "ריסוק" הרגולציה בייבוא – גוף כשרות העומד בכללים ואשר קיבל רישיון לתת כשרות, יוכל לתת כשרות גם בחו"ל. מוצרים בכשרות זו יהיו פטורים מהבירוקרטיה הסבוכה הקיימת כיום. יבואנים או נותני כשרות שיתגלה כי פעלו שלא כדין, יענשו בצורה חמורה.

העלאת גיל הפרישה לנשים, אגרת גודש ורפורמה בייבוא

רפורמות נוספות עברו בחוק ההסדרים. ואלו הן:

העלאת גיל הפרישה לנשים:

גיל הפרישה לנשים יועלה מגיל 62 לגיל 65, על פני 11 שנים. כמו כן נקבעו בחוק צעדים שונים לצורך מניעת פגיעה בנשים על רקע העלאת גיל הפרישה, ובהם: הכפלת התוספת למענק העבודה, הארכת דמי האבטלה, מענק מעבר להעלאת גיל הפרישה בסכום של עד 4,000 ₪ לנשים שאינן עובדות ואינן בחל"ת מיוזמתן, הגדלת הדיסריגארד לנשים שמעל גיל פרישה לסכום של 7,750 ₪, סיוע למקבלות הבטחת הכנסה בגובה של 700 ₪ לחודש, והקצאה של 82.5 מיליון ₪ למימון הכשרות מקצועיות לנשים בגילאים 50 עד 67.

אגרת גודש:

החוק קובע אגרה שתשולם בעת כניסה ל-3 טבעות בגוש דן שבמרכזן אזורי התעסוקה בעיר ת"א, כאשר הטבעות מכילות את הכבישים הראשיים המובילים לערים באזור: חציית הטבעת החיצונית לכיוון מרכז הגודש בשעות 6:30 עד 10:00 בבוקר תעלה 5 שקלים וחציית הטבעות האמצעית והפנימית תעלה 10 ₪ בשעות אלה. בשעות אחר הצהריים – 15:00 עד 19:00 בערב, בחציית הטבעות ממוקד הגודש לכיוון הטבעת החיצונית, יעמוד התעריף על מחצית מהסכומים הנ"ל, והתקרה היומית תהייה 37.5 ₪. התחבורה הציבורית, מוניות השירות, רכבים עם תג נכה ורכבי ביטחון יהיו פטורים מתשלום. החוק צפוי להיכנס לתוקף בשנת 2025.

הרפורמה בייבוא:

חוק זה נועד להקל ברגולציה על ייבוא מוצרי צריכה לישראל, ובין היתר יאפשר מסלול יבוא על בסיס עמידה בדרישות האיחוד האירופי. עוד נקבע להתאים גם את הרגולציה של נצילות אנרגטית של מוצרי חשמל לתקינה האירופית. הרפורמה צפויה להתחיל להיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה. כמו כן החוק יאפשר יבוא במסלול מקל וייבוא מקביל של 15 סוגי תמרוקים שונים, וכן לאפשר מסלול אירופי לייבוא מזון רגיש על בסיס הצהרה בלבד, שיחליף את מסלול האישור הארוך הקיים היום בשירות המזון במשרד הבריאות. החיסכון הכולל לצרכנים צפוי לעמוד על כ-6 מיליארד שקל בשנה.