ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 הסתיימה חקירת ח"כ לשעבר היבא יזבק (בל"ד), בחשד לביצוע עבירות של תמיכה והזדהות עם התאחדות בלתי מותרת עם ארגון טרור והסתה לטרור.

כזכור, בחקירה שהתבצעה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובליווי פרקליטות מחוז צפון, חברת הכנסת לשעבר נחקרה בתאריך 5.7 ביאהארצית לחקירות הונאה בעקבות פרסום פוסטים הקוראים לכאורה להסתה והזדהות עם מעשי טרור, באמצעות הרשת החברתית בעמוד הפייסבוק אותו היא מנהלת.

כאמור, עם סיום החקירה התיק הועבר לעיון והחלטת הפרקליטות.

חברת הכנסת לשעבר היבא יזבק הגיבה: "עצם הרעיון להזמין אותי לחקירה המופרכת הזו במשטרה מעיד על חקירה פוליטית כחלק ממסע דה לגיטימציה למנהיגות של הציבור הערבי. אין בפרשיה והחקירה הזו כלום חוץ מניסיון עלוב למחזר דיון בנושאים ותכנים אשר נדונו גם בבית המשפט העליון, ולאחר שהניסיון לפסול אותי מלהתמודד לכנסת כשל, כעת מנסים את מסלול ההפחדה המשטרתית וההכפשה הפלילית".

עוד הוסיפה כי "עצם ההזמנה לחקירה, והתוכן המופרך שלה, מעלה סימני שאלה כבדים באשר לתפקיד שהמשטרה ממלאת. אם מישהו סבור שהדבר מעביר בהצלחה מסר מאיים כלפי ההנהגה הפוליטית הערבית, הרי שטעות קשה בידו – איננו חוששים מניסיונות ההשתקה הללו. ועדיף שרשויות האכיפה יעסקו במיגור הפשע המאורגן בחברה הערבית ויפסיקו את הרדיפה הפוליטית שנועדה לכישלון בחברה הערבית".

בסרוגים פרסמנו בינואר השנה, כי בעקבות דברים שנכתבו על ידי יזבק בעד סמיר קונטאר בטרם הבחירות הקודמות, נמסר מהיועמ"ש כי החומר אודות יזבק הועבר למשטרת ישראל לשם השלמת פרטים.

בבחירות הקודמות בית המשפט העליון אישר את התמודדותה של ח"כ היבא יזבק לכנסת ה-23, וזאת לאחר שביטל את החלטת וועדת הבחירות שפסלה את יזבק בטענה כי היא תומכת טרור.

ההחלטה התקבלה ברוב של 5 שופטים שתמכו באי פסילתה של יזבק, למול 4 שחשבו כי על בג"צ לפסול אותה. השופטים שתמכו בפסילת יזבק היו נשיאת העליון, אסתר חיות, נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון. השופטים שהחזיקו בדעת הרוב כי אין לפסול את יזבק היו עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז, מני מזוז, ענת ברון ויצחק עמית.

דעת המיעוט סברה מנגד כי הראיות שפורטו בעניינה של יזבק אינן משתמעות לשתי פנים והן מלמדות על תמיכה בפעולות טרור, מהקשות ומהמחרידות שבוצעו נגד מדינת ישראל. על כן, כך סברה דעת המיעוט, מדובר באחד המקרים החריגים והקיצוניים אשר בו די בראיות שהוצגו כדי לגבש "מסה קריטית" של ראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות המעידות על תמיכתה של יזבק במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

אשר להסברים ולהבהרות שנתנה יזבק, סברו שופטי המיעוט כי ההבהרות שניתנו בכל הנוגע לראיות המרכזיות שהוצגו הן חמורות ומטרידות לא פחות מהפרסומים עצמם. כך, בעניין הפרסום הנוגע לקונטאר נקבע כי ההבהרות שניתנו הן בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי ובלתי משכנע בעליל ובעניין הפרסום הנוגע למוגרבי, נקבע כי בהינתן חומרתו הרבה של הפרסום ומשמעויותיו, תמוהה מאוד העובדה שיזבק בחרה למקד את האמירה בדבר השגיאה והבעייתיות שבאותו פרסום ב"התנסחות בלבד".