הרב זייני: במקום לחנך לקודש, הרבנים הפכו ל'מכבדי הבריות'
האם רבותינו התנאים לא הכירו מאמר זה כאשר הם דחו על הסף את ה'צדוקים', את ה'בייתוסים', את ה'מינים' למיניהם, את ה'קראים', את ה'כותים', ועוד ועוד שאר חולים רוחניים שבעמנו?!
לפני שנים רבות בהיותי רב הטכניון הזמנתי במסגרת של סדרת הרצאות שארגנתי, את פרופ' א"א אורבך ז"ל. כאיש עניו הוא סירב לקחת מונית והגיע באוטובוס.
כרב צעיר ראיתי מפאת כך חובה של כבוד מינימלי לאיש מבוגר שהיה אז ראש האקדמיה למדעים, וללוותו ברכבי הפרטי לפחות אל התחנה המרכזית. הליכה בדרך מחייבת דברי תורה כמפורש במס' תענית, אז שאלתי אותו: "פרופ' אורבך, הארכת בספרך על מרד בר כוכבא, איך יתכן שלא התעכבת על העובדה המרכזית המצוינת בירושלמי לפיה מי שמסר את ביתר לידי אדריאנוס היה כותי?". הוא השיב לי מיד ובישרות: "אתה צודק, נעלם ממני, טעיתי!".
מי היו אותם הכותים? היו אלו השומרונים שניסו כל העת לקעקע את יסודות הקודש ואף החול של עמנו, בבקשתם מאלכסנדר מוקדון להרוס את בית מקדשנו, בהרס הרוחני שזרעו בישראל, במחיאות כפיים בחורבן בית מקדשנו, עד כדי כך שהאוונגליון לא מצא אישיות יותר ראויה לכבוד, ועל ידה לפגוע בעם ישראל, מה'שומרוני'. הוא האח האמיתי כי הוא המושיט עזרה לפצוע יותר מהאח האמיתי!
רבנים שהפכו ל'רודפי שלום'
בדומה לכך, לצערנו, דורנו מצטיין בשפע אנשים ההורסים כל ערך ואף מעבר ליכולתם. אינני מתכוון לאותם פוסט-מודרניים שרבים מדברים עליהם מבלי לדעת במאי עסקינן. אני מתכוון לדמויות שאמורות היו לחנך את עמנו על ברכי הקודש, ובמקום זה אנו מוצאים אותן עסוקות בעבודה 'פסטוראלית' של הצגת עצמם כ'רודפי שלום', כ'אוהבי הבריות', 'מכבדי הבריות' ועוד סיסמאות שאינן מביישות כל כומר, והכל על בסיס ערוצי תקשורת זולים, הידועים בהרגלם לחסום כמעט כל ערך לאומי וכל ערך קודש. כל זה לעיתים אחרי שדמויות אלה נתנו הוראה לתלמידיהם להפגין בצורה אווילית וחסרת כל סיכוי בצה"ל נגד שירת נשים, ואני לתומי בזמנו יצאתי להגנתם. לא ציפיתי שבינתיים יתהו על הראשונות.
אהבת הבריות אליה חינך אהרן קדוש ישראל את עמנו, היא אהבה אמיתית המקרבת בני עמנו לתורה, כפי שהיה מדגיש הרצי"ה קוק זצ"ל. לא אהבה המקרבת את התורה אליהן תוך הורדתה לרמת דרישותיהם של אכולי רוח נוצרית המצמצמת את מרחבו הרוחני של האדם לאמונה פשטנית ילדותית בצירוף יחסי חברה טובים ותקינים, במיטב המסורת האוונגליסטית, תוך ניצול סיסמאות נדושות השאובות מקריאה פשטנית של דברי חז"ל הגובלת בבורות.
השנאה לרע, לא לחוטא
במסכת פסחים (קיג:), לגבי הרואה דבר ערווה בחבירו, שיש מרבותינו שאינם מהססים לקבוע ש"מותר לשנאתו, שנאמר כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו מאי שונא? אילימא שונא נכרי, והא תניא שונא שאמרו שונא ישראל, ולא שונא נכרי! אלא פשיטא, שונא ישראל", וכן שאם יש עדים שעבר על דבר ערווה שכל העולם שונאים אותו. ורב נחמן אף קבע יותר מכך ש"מצוה לשנאתו"! דרושה חכמה ואצילות נפש כדי להבין שלמרות השנאה המחוייבת, אנו מחויבים גם בהושטת עזרה, אך לא בגלל רחמנות על חמור, אלא כדי לשדר ששנאתנו איננה לאדם החוטא מישראל, אלא לרע שבו ושבעזרת גמילות החסד שלנו הוא יבין את עמדתנו, וכך ייפתח שער לקירובו לה'!
האם רבותינו התנאים לא הכירו מאמר זה כאשר הם דחו על הסף את ה'צדוקים', את ה'בייתוסים', את ה'מינים' למיניהם, את ה'קראים', את ה'כותים', ועוד ועוד שאר חולים רוחניים שבעמנו?! ולמי מתכוונים אותם האנשים בתפילתם באומרם "למלשינים ולמינים"? (אני מקווה שאינם חדלים מתפילה!) ועל מי מדבר התלמוד במס' עבודה זרה כאשר גוזר את דינם של אלו ש"מורידין ולא מעלין"?! האם משה רבינו וכל גדולי עמנו האירו פנים למרגלים, לקרח ועדתו, לזמרי בן סלוא וחבורתו ועוד?! איזו רמה אינטלקטואלית ירודה!
לא מבחינים בין אדם פרטי לזרם ציבורי?
ומבלי להתייחס לבורות הלוגית, שבזמנו חשבתי שהיא נחלת פרופ' יובל נח הררי ודומיו, מתברר כיום שהיא נחלתן של דמויות תורניות גם כן. מי היה מאמין שדמויות המחנכות לתורה לא מסוגלות להיות ניחנות במינימום כושר הבחנה בין אהבת אדם פרטי מישראל (אם הוא עדיין נמנה על כלל ישראל באופן אמיתי), ובין אהבת זרמים הכופרים בכל מה שהוא מחנך על ברכיו, מסורת, תורה במלא אלהיותה, מסירות נפש למען כל קודשי אומתנו לדורותיה?!
איך אפשר להיות בור עד כדי כך, שלא זוכרים שכל רבותינו והתנאים בראשם, כינו בכל כינויי הגנאי את מייסדי ונציגי הזרמים הסוטים שבעמנו, ורבן יוחנן בן זכאי בראשם בקוראו להם "שוטים", "מפטפטים", "שיחה בטלה שלהם", ועוד תארי כבוד מפוקפקים כמובא בב"ב (קטו:) ובמנחות (סה.) וכל זה דוקא מפיו של רבן יוחנן בן זכאי, מתלמידי הלל הזקן הידוע במידותיו התרומיות.
בעבר, היו לנו סיבות רבות לשנוא צדוקים, בייתוסים ועוד. אך גם היום ועד היום הרפורמים הינם העויינים ביותר למדינת ישראל, התומכים ב'קרן לישראל חדשה' (VERUS ISRAEL?). יתרה מזו, מאות מיליוני דולרים הם שפכו למען ביידן נגד אוהב ישראל טראמפ! וכל זאת מדוע? בגלל ששני דברים הלכו פעמים רבות בד בבד: שנאת התורה ושנאת הלאומיות הישראלית!
העובדה שיש גם בעולם הדתי שנאה בלתי מוצדקת ובלתי נסבלת, כגון שנאה לכל מי ומה שריח ציונות נודף ממנו, שיש המזהים אותה אצל חרדים מסויימים ומגיעה אף לידי שנאה לרבנים הציוניים – אינה יכולה לשמש הצדקה לאהבת החילון ולכן אין סיבה לנסות לרפא מחלה אחת על ידי מחלה אחרת. הגיע הזמן להבחין שכל הגישות החולות האלה הינן פרי התרבות המערבית המובילה תמיד לשנאה בלתי מסוייגת, בשם אהבה כלשהי, אך אהבה תמיד מזוייפת.
נשנא את הרע, נחבק את היהודי הטועה
הקורא מתבקש להבין שאין בדבריי עידוד לשנאה. כרבנים שהתחנכו כמוני על ברכי תלמידי חכמים בני חכמים דורות על גבי דורות (לא כרבים היום שהתחנכו על ברכי ספרים ולא סופרים), אין בנו כל שמץ של שנאה לשום יהודי, ואנו מוכנים להגן על כל אחד מהם במסירות נפש עילאית נגד כל אויבי ישראל, ובד בבד לצד זה, אנו מוכנים לעלות על בריקדות כדי להגן על התורה, על ערכיה ועל קדושתה בחירוף נפש נגד כל העולם, כולל גם נגד כל המעוותים שבעמנו!
תפיסה מורכבת זו הכוללת לכאורה סתירה פנימית, נרכשת לצד רבנים גדולים מלאי אהבה וקדושה יחדיו, ולא לצד רבנים השונאים רבנים המתגוררים לידם באותו ישוב אך בו בזמן מטיפים לאהבה. היחס לרע לא ישתנה לעולם אצלנו, אנחנו נשנא את הרע תמיד, אבל את היהודי הפשוט והטועה נחבק בכל מקרה כל עוד אינו מנסה לבנות במה רוחנית חדשה לעצמו ולעצב פולחן אלילי או פרוטו-אלילי. את התוצאות של מעשים כאלה סבלנו כקרבנות במהלך אלפיים שנות גלותנו.
מי שמבין, ולו קורטוב של תורה, קולט שאפשר להתייחס לכל יהודי באהבה, למרות עזיבתו חובות תורניות אלו או אחרות. אך רק בתור פרט, כי אז מדובר בהתנהגות פרטית הנוגעת ליחסיו עם הקב"ה, אבל אין כל מקום לסלחנות כלפי מי שמייסד ומעגן גישתו הפסולה לתורה מחייבת, לתורה מן השמים, כי אז הוא לוחם נגד ה' ותורתו, מקעקע את יסודות ההתגלות, מכחיש את אלוהיותה של התורה ועוד ועוד!
איך אפשר להיות עיוור עד כדי אי ההבנה שקירוב פרט מישראל היא אהבה, אך קירוב זרם שהחל במחיקת שיבת ציון מהתפילה, המשיך במחיקת כמעט כל המצוות השמעיות, וסיים בהתבוללות בעמים (אם כי שרשיו היו נעוצים בתחילתו: "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" וכדו'), ועתה מגיע לעויינות אקטיבית למדינת ישראל, היא מתן גושפנקא להרס המוחלט של כל קודשי עמנו וקעקוע יסודות קיומו?!
כנראה כדי להבין את כל זאת, דרוש לא להימנות על מנטליות מערבית נוצרית שאינה מסוגלת להבין את ההבדל שבין כלל ופרט, בין דאגה לערך לדאגה לאדם, בין אלוהים חיים ובין אלוה שאינו אלא סתם אדם בן תמותה עלי אדמות.
==
הרב ד"ר אליהו זייני הוא ראש ישיבת ההסדר 'אור וישועה' בחיפה, ולשעבר רב הטכניון.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו