הרב אברהם סתיו, התייחס בחשבון הפייסבוק שלו לתזוזה שמאשימים אותו מתנגדיו בדעותיו של הרב אליעזר מלמד.

"אז מה באמת הסיפור עם הרב אליעזר מלמד? הרשו לי לנצל את הרגע כדי להציג תזה שמקננת בי זמן רב. והתזה היא שעולם התורה הדתי לאומי בנוי על שני אדנים: זה של הראי"ה והרצי"ה קוק, וזה של הרב סולובייצ'יק והרב ליכטנשטיין", כותב הרב סתיו.

"בנקודת המוצא הרלוונטית, לפני כחמישים שנה, האגף הגושניקי היה ממוקם בצד השמאלי של המפה: תארים אקדמיים, הומניזם מערבי, פתיחות לשמאל מדיני. בשעה שהאגף המרכזניקי היה בעל אוריינטציה שהיא במובנים רבים חרדית-למחצה, והתנגד לכל השפעה זרה שאיננה על טהרת הקודש. ויחד עם זאת היה בו, באגף הזה, גם גרעין רדיקלי, רבולוציוני, אנטינומי – תקראו לזה איך שתרצו".

"גרעין קטן, מכוסה שכבות עבות של יהדות מזרח-אירופאית מסורתית, אבל בלתי ניתן להכחשה במשנת הרב. זאת בשעה שדווקא במשנת הרב סולובייצ'יק היו יסודות שמרניים מוצקים, 'זה סיני'.ומה שקרה זה שעם הזמן תלמידי הרב סולובייצ'יק והרב ליכטנשטיין נותרו במובנים רבים בערך באותו המקום, ואילו תלמידי מרכז הרב התפזרו למגוון רחב של כיוונים, כל אחד לאן שנשאה אותו הרוח ששאב מרואה האורות הגדול".

לדברי הרב סתיו חלק זזו למקומות של שמרנות קיצונית, קווניקית, אבל חלקם גם למקומות שעקפו את הפתיחות הגושניקית משמאל.

"אני זוכר איך פעם, בערך כשצהר הוקמה, אנשים התקשו להבין איך האבא המרכזניק שלי מסתדר עם רב ליברל כמו הרב שרלו; אבל כמה שנים אחר כך כשאבא שלי עודד קריאת מגילה לנשים היה זה הרב שרלו שאמר שזה קצת 'קונסרסטיבי' מדי בשבילו", הוא מספר.

ומיסף דוגמה אחרת: "למשל הרב חיים נבון הקים לפני חמש עשרה שנה את ארגון בית הלל, וכיום הוא נחשב דמות שמרנית באופן יחסי; ואני הקטן, לעומת זאת, עוד זוכר את עצמי מסביר לרב בלומנצווייג בראיון-הקבלה שאני לא רוצה ללכת לגוש כי זה מקום פתוח מדי".

"זה לא ניתוח שמתיימר להסביר הכל, אפילו לא את הרוב, אבל אם נקבל אותו אז כמדומני שהרב מלמד הוא תלמיד מובהק של הרב קוק. כזה שיש במשנתו יסודות עמוקים של קדושה ואפילו החמרה (ראו למשל את התביעות הרוחניות שלו בנושא לימוד תורה בשבת); אבל היא חסרה את היסודות השמרניים מן הסוג האמריקאי, ולכן היא מאפשרת בחינה מחדש של הרבה מאד דברים לאור שינויי המציאות והקשבה לרוח הזמן", הוא חותם את דבריו.