האתגר של בנט: לצאת מצילו של נתניהו
מאחורי גבו של נפתלי בנט נושף בכל הכוח ראש הממשלה הקודם, שמנהל מלחמת חרמה בממשלה, בלגיטימיות שלה ובאפקטיביות שלה. בנט צריך לצלוח כמה מכשולים כדי שהמשחק הפוליטי בישראל יפתח
אחרי ארבע מערכות בחירות הפתרון שקם לנו הייתה ממשלה שהצליחה לאכזב רבים, בטח מקרב תומכי ימינה. מי שחשב שמשבר עמוק שכזה יפתר בהקמת הממשלה הזו התאכזב.
בנימין נתניהו לא מתכוון לוותר והחרדים והציונות הדתית איתנים איתו יחד. הכנסת נראית כמו מרחב התגוששות בלי כבוד ובלי סנטימנטים, כל זיז קטן וכל רפורמה מוגשים לציבור כפתחו של ארמגדון. המצב ימשיך להיות ככה כל עוד צילו של נתניהו יאפיל על מליאת הכנסת והפוליטיקה הישראלית.
אם התקציב יעבור והממשלה תצליח לטפל במשבר הקורונה בצורה טובה, כי אלו הנקודות בהן נתניהו מנסה להכשיל את הממשלה. אזי יכול להפתח עידן חדש והפוליטיקה הישראלית תצא לדרך חדשה.
ממשלת בנט – לפיד צריכה להיות מבוקרת על מהלכיה ונראה שזה סופסוף משתחרר. הבעיה שהכל נכנס לפוזיציה של מה נתניהו היה עושה ומה הוא עשה עד כה. גם התקופה הזו מעורבת עם המון סיבים של אינטרסים ומכאובים שלא קשורים למציאות בשטח. בנט תוקף לראשונה בלוני תבערה, מתיר ליהודים לעלות להר הבית גם כשהערבים שם מתפרעים ומגיע להסכם עם אביתר ועדיין נתפס כשמאל שכרת ברית עם מראענה, בל"ד ומרצ. מנגד הבן אדם כתב ספר והבטיח טיפול אחר בנגיף הקורונה ובינתיים מדשדש מולה. כנראה שאין פתרונות קסם.
מי שחושב שתוך חודשיים אפשר ללמוד את תפקיד ראש הממשלה, מהמסובכים בעולם, יתפלא שלא כך. אם כאמור בנט יעביר תקציב ויצליח לתת מענה לקורונה – המשחק יפתח. הוא יכול להפתח בכמה כיוונים, הראשון הוא תזוזה בקרב החרדים, שיבינו שנתניהו כנראה לא יחזור בקרוב, הדבר השני תזוזה טקטונית בליכוד. ברקת מחמם מנועים כך גם אדלשטיין ואחרים. מנגד גם בשמאל יתחילו להפעיל מבערים ולדרוש את ליטרת הבשר עבור תפקיד ראש הממשלה שהוענק לבנט ואולי זה יגיע רק בקדנציה של לפיד שעוד מכשולים רבים עד למימושה.
בנט נמצא במצב שתמיד הוא יוכל להקריס את הממשלה אם השמאל ילחץ עליו וללכת לחלקים בגוש הליכוד-חרדים-ציונות דתית. אבל זה יקרה רק אם תפקיד ראש הממשלה יהיה אצלו ביד, אם לא, השמאל יכול ללחוץ אותו כשתחתיו יש תהום ומבחן אידאולוגי חריף.
כל זאת כאמור אם ממשלת בנט לפיד תראה יציבות ומשילות. אם לא אנחנו נמשיך לג'עג'ע וצילו של נתניהו יאיים בכל עת על היציבות ויגרום מנגד לדבק בין הצדדים בממשלה על אף הפערים האידאולוגיים בניהם.
מי שרצה מאה ימים של חסד, לא בחר במקצוע הנכון, במדינה הנכונה ובמצב הפוליטי הנכון.
פורסם בעיתון 'יום ליום'
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו