ראשית, אני מוותרת על הראשומון כבר לא ממש משנה מה בדיוק אמר לויט בכיתה (אבל אם אתם חפצים בגירסה נוספת תשיגו לכם פייסבוק ותעשו חיפוש לאירוע ששמו "הטרדה מינית והומופוביה, לא בקמפוס שלי"), בתמורה אני מצפה שתמחק מהפרוטוקול ההערה של לויט בנוגע להתנהגות הסטודנט. את יתרת תגובתי אקדיש למאמרו המיוחד של ד"ר ירוחם לויט לאתר סרוגים. שכן מדובר במאמר מיוחד באמת, בתור התחלה מאמר שזקוק לשכתוב, הגהה ויד מכוונת של שכל ישר.

בואו נעמיד דברים על דיוקם, לויט הוא הומופוב, דמגוג ודבריו גובלים בהסתה. כשלויט משתמש בביטוי העילג "התנועה של ההומוסקסואלים" הוא רוצה שתחשבו על משהו מונוליטי וממוסד. אם יש דבר כזה, תנועה הומוסקסואלית, הרי שמדובר בלא יותר מאוסף של קהילות וארגונים של הומואים, של לסביות של טרנסים ושל בי-סקסואלים – ביחד או בנפרד. החברות בקהילות היא וולונטרית והן מעניקות לחבריהן מה שכל קהילה אחרת בעולם נותנת לחבריה – שייכות, תמיכה, חברות והכרות עם אנשים שדומים להם. הארגונים בדרך כלל נותנים שירותים שונים לחברי הקהילה – ולמעשה ממסדים את מה שהקהילות נותנות.

ישנם אולי שני דברים שמשותפים ל'אידאולוגיה' של מאות הארגונים והקהילות הקיימים בארץ ובעולם – הזכות להגדרה עצמית והשאיפה להשיג שוויון זכויות ושוויון בפני החוק לאדם הלהט"בי. אף אחד מהארגונים האלו אינו מיסיונרי, אף אחד מהם לא מנסה לעשות נפשות – מי שמגיע לארגונים ולקהילות עושה את זה מיוזמתו והדבר היחיד שיגידו לו או לה בקהילות או בארגונים הוא – תהיה מי שאתה.

אני עדיין בפיסקה הפותחת את מאמרו של לויט – אחרי שהוא גרם לכם לחשוב שיש דבר כזה 'תנועה של הומוסקסואלים', ואחרי שהוא גרם לכם לחשוב שיש לה איזה פילוסופיה מסוכנת שהיא מנסה להנחיל, ואחרי שהוא גרם לכם לחשוב שהומואים מנצלים את חולשתם של אנשים גבוליים הוא מנסה לגרום לכם לחשוב שהומואים מונעים מעצמם ומהומואים אחרים את השמחה שבילדים ונכדים. אבל אם אתם זוכרים, כל הסאגה התחילה מההתנגדות של לויט להולדה ו/או אימוץ של ילדים לתוך משפחות חד מיניות – אז תגידו לי אתם, מי הוא זה שמונע (או לפחות מנסה למנוע) מהומואים את השמחה שבילדים ונכדים?

לויט מספר לנו על חשיבות הקורס שהוא העביר בפקולטה למדעי הבריאות – אתיקה רפואית. הוא מזכיר לנו שמדובר בסטודנטים שהולכים לפגוש אנשים בצמתים קריטיות של חייהם ושיתמודדו עם נושאים רגישים וסבוכים כמו המתות חסד, הפלות, הפריות חוץ גופיות ועוד. ואני אומרת אדרבא – בקורס כזה, ואת הסטודנטים האלו בוחר לויט לצייד בחוויות האישיות שלו, במסורת היהודית, ברמב"ם – ובצעד אתי מאין כמותו בוחר להתעלם מהידע המדעי (למעט "אחד בשם אמסל" – ניסוח מדעי משונה מאוד – נסו למצוא את אותו אמסל בגוגל) – והידע המדעי הוא כדלהן:

על פי ארגון הפסיכיאטרים האמריקאי הומוסקסואליות אינה מחלה נפש והנטיה המינית אינה ברת שינוי. באותו הקישור תוכלו למצוא גם את עמדתם בנוגע לילדים במשפחות חד-מיניות. שיעור ההומואים והלסביות בכלל האוכלוסיה נע בין 3%-5% שיעור כזה הוא ממש בתחום הנורמה במונחים של מדעי הבריאות (וגם אחרים, אבל הם לא חשובים כרגע). ילדים של זוגות חד מיניים מתפתחים בצורה נורמלית אם לא למעלה מזה – קצת מידע בעברית מתוך ynet.

על אף כל מה שכתבתי כאן אין אדם שמצטער יותר ממני על כך שהנהלת הפקולטה בחרה להדיח את לויט מהטעם של פגיעה ברגשות הסטודנטים. זה טיעון מטופש ומרושע כשהוא מופנה כלפינו והוא נשאר כזה בדיוק גם כשהוא מופנה לאחרון ההומופובים. זכותו הדמוקרטית והאקדמית של כל אחד להחזיק בדעות פוגעניות ובלתי מבוססות מבחינה מדעית – אם מדען בוחר לשים את עצמו ללעג וקלס, שיבושם לו. הנהלת הפקולטה היתה חייבת להבהיר שאדם שבז לאתיקה לא יכול ללמד אתיקה רפואית, לבצע את הניתוח הכואב של הפרדת לויט מהקורס החביב עליו ולא לאפשר לו להסיט את הדיון לסוגיית החופש האקדמי.

מאת: בת-עמי נוימאיר-פוטשניק חברת בת-קול