האם כל פירות השוק מעושרים?
כ10 אחוזים מהפירות שבחנויות ובשווקים המגיעים באופן ישיר מהמגדלים ללא שעושרו קודם לכן. בנוגע לפרות שמגיעים מהמרכז הלוגיסטי, המשגיח צריך לעמוד בקצב הכנסת והוצאת הסחורות, על פי ההערכות כ- 4% מהתוצרת בכל יום 'מתפספסת' ואינה מעושרת.
4 מליון טון בשנה, זה משקל הפירות הנמכרים בשווקים, בממוצע משווקים כ- 13,000 טון בכל יום. כמות עצומה זו דורשת טיפול מקצועי בנושא התרומות והמעשרות.
חלק ניכר מהסחורה מתנקז לשוק הסיטונאי, שם ישנו משגיח שאחראי בתחילת יום העבודה לקבל את תעודות המשלוח, על פיהן הוא יודע איזו תוצרת נכנסה והוא מעשר אותה. במהלך היום הוא ממשיך לעבור בחנויות ולעשר את התוצרת שממשיכה להגיע.
השוק לא ממתין, והמשגיח צריך לעמוד בקצב הכנסת והוצאת הסחורות, על פי ההערכות כ- 4% מהתוצרת בכל יום 'מתפספסת' ואינה מעושרת על ידי המשגיח.
לרשתות הגדולות ולסיטונאים פרטיים יש מרכזים לוגיסטיים עצמאיים, שדרכם אמורה לעבור כל התוצרת המשווקת. במרכזים אלו הכנסת הסחורות ויציאתן מסודרת הרבה יותר, המשגיח רושם את התוצרת הנכנסת, ובסופו של יום העבודה עורכים השוואה בין רשימתו לבין נתוני המחשב שהתקבלו. התוצרת יוצאת מהמרכז עם תעודות משלוח מסודרות, ברקודים על כל משטח וכדומה, וכך השליטה על התוצרת היא טובה.
אך לא כל מה שאנו קונים ברשתות השיווק באמת עבר דרך המרכז הלוגיסטי, קונסיגנציה למשל היא שיטת מכירה לפיה החקלאי מספק את התוצרת ישירות לחנויות הרשת, כמו כן לעיתים לא משתלם לרכז את כל התוצרת במרכז הלוגיסטי ומשם לשווקה למקומות מרוחקים. אלא עדיף להביא את התוצרת ישירות לחנויות. במקרים מסוימים המשאית בדרכה מהשדה אל המרכז הלוגיסטי פורקת סחורה לסניפי הרשת שעל הדרך.
כ10 אחוזים מהפירות שבחנויות ובשווקים מגיעים באופן ישיר מהמגדלים ללא שעושרו קודם לכן. בסניפים ובחנויות בעלי תעודת כשרות יש משגיח שתפקידו לעקוב אחרי הסחורה הנכנסת, ולעשר תוצרת שמגיעה ללא חתימת משגיח המאשרת שהיא כבר מעושרת. בפועל לעיתים המשגיח עובר על הסחורה רק פעם אחת ביום, וקשה לשלוט על כל מה שנמכר בחנות.
משום כך, אין כל וודאות שפירות השוק מעושרים, ויש המקפידים לעשרם גם במקום שישנה תעודת כשרות.
בצה"ל
צה"ל דורש תעודת כשרות מכל ספק פירות וירקות. משגיח הכשרות או קצין הדת שמקבל את התוצרת, אמור לוודא שהתוצרת שהגיעה אכן מעושרת. התקלות בתחום זה אינן רבות.
ישנם בסיסים (גדולים בעיקר) שבהם ישנה רכישה עצמאית של תוצרת. אמורים שם לעבוד לפי הנהלים של הצבא שלעיל. בבסיסים שבהם ההזנה באחריות גורם חיצוני, (בסיסי מילואים בדרך כלל) יש רס"ן שאחראי על כל נושא הכשרות.
לסיכום:
אין אפשרות לומר בביטחון שכל הפירות בארץ מעושרים. באופן כללי ניתן לומר שהמצב ברשתות שיש להן מרכז לוגיסטי משל עצמן הוא הטוב ביותר, לאחר מכן הסיטונאיים העצמאיים, ולאחר מכן השוק הסיטונאי.
הרב דוד אייגנר הוא רב במכון התורה והארץ
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו