לפני כחודשיים התפוצצה 'פרשת משפטים בושה'. עורכת דין דתייה שקראה לעבר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, "פרשת משפטים בושה" בשבת בה נקראה פרשת משפטים, נעצרה במהלך השבת בחשד להטרדה ובעל כורחה חיללה את השבת.

בתיעוד שמביאה היום איילה חסון רואים בבירור שעורכת הדין לא מתנגדת לעיכוב, למרות שהיא לא מבינה את סיבתו, אלא מבקשת שהשוטרים יעכבו אותה לבית עד מוצ"ש או לפחות שיאפשר ולה להתייצב עצמאית בתחנה במוצ"ש – זאת כיוון שהיא שומרת שבת.

אך השוטרים מודיעים לה שהיא תחלל שבת, לא משנה מה. או שהיא תעלה לרכב מרצון, או שהם יעלו אותה בכוח. התנהלות השוטרים, ללא ספק, פוגעת בזכויות אדם – ממש כך.

כאשר מדברים על חופש הדת, מדברים על זכות יסוד הנגזרת מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אנחנו רואים דיבורים על כל מיני זכויות יסוד שמופרות במדינה, ומוגשות עליהן עתירות לבג"ץ. בתקופת הקורונה למשל נתקלנו בעיקר בהגבלות זכויות יסוד כגון חופש התנועה או הזכות לפרטיות.

המשטרה איבדה את הבלמים

אבל כאשר אנחנו מגיעים אל 'פרשת משפטים בושה', ההיתקלות היא במצב הזוי ולא נורמלי בעליל – באופן תאורטי, שוטרים יכולים להגיע גם בשבת הבאה ולעצור כל אדם שהוא, למרות שאינו מהווה סכנה כלשהי לאדם כלשהו, תוך פגיעה חמורה בזכויות האדם שלו ללא סיבה מוצדקת. 

כאשר אישה מעוכבת לתחנת משטרה בחשד להטרדה – כאשר אין צל של חשד שהיא תקפה או תתקוף את האדם ש'הטרידה', היועמ"ש, אשר מאובטח, ברור כי המשטרה איבדה את הבלמים בכל הקשור לסמכויותיה ולכוחה לרמוס זכויות אדם חוקתיות.

עתירה לבג"ץ אינה רלוונטית במקרה הנוכחי כיוון שהיא תידחה בשל היותה תיאורטית. בג"ץ לא דן בעניינים שאינם רלוונטיים ואקטואליים, וגם למתיחת ההגדרה באילו עתירות בדיוק בית המשפט יעסוק, שנעשית על ידי שופטי בג"ץ, יש גבולות.

בלי פסיקה בנידון, שתאסור לעצור אדם שאינו מסוכן במהלך השבת תוך גרימה לחילולה והגדרת חלופות למעצר הכרוך בחילול שבת לאותם מקרי קיצון בהם המעצר הכרחי, המשטרה יכולה להמשיך להשתולל.

למה אין הנחיית יועמ"ש שתעצור את המשטרה?

אבל יש דרך נוספת: הנחיות יועמ"ש. אותו יועץ משפטי לממשלה אשר בגינו, גם אם לא בהוראתו או בשל פנייתו, נעצרה אישה דתייה במהלך השבת, יכול להוציא הנחייה ברורה למשטרה כי אסור לבצע מעצרים שאינם קריטיים בצורה הפוגעת בצורה אקוטית בזכות לחופש הדת – כגון מעצר אישה דתייה בשבת והסעתה בניידת, למרות שהיא אינה מסוכנת.

גם אם לא נתייחס לכך שהאירוע סבב סביב היועמ"ש, הרי שעצם ביצוע מעצר כזה צריך להדליק נורה אדומה ברחוב צלאח א-דין, והנחייה כזאת צריכה לצאת מלשכת היועץ.

בתור אדם האמון על מערכות אכיפת החוק, היועץ המשפטי לממשלה צריך להשמיע קול כאשר יש פגיעה לא מוצדקת וחמורה כל כך בזכויות אדם. במקרה הזה, אנחנו שומעים קול דממה דקה ואזרחי ישראל צריכים לשאול את עצמם: היכן המעצורים של מנדלבליט, למה הוא לא מציג גבול למשטרה?