דעה: פרשת עמנואל - סכסוך בין רבנים - סרוגים

דעה: פרשת עמנואל – סכסוך בין רבנים

הרב ישראל רוזן כותב על פרשת עמנואל וטוען שמדובר במלחמה של רבנים נגד רבנים. אמנם, בג"ץ שוב לא היה צריך להתערב, אך עיקר המאבק היה בין האדמו"ר מסלונים לבית מדרש של הרב יעקב יוסף.

דעה: פרשת עמנואל - סכסוך בין רבנים
  מוכן לייצג את התלמידות הספרדיות. הרב רוזן

במוצ"ש לפני שבועיים 'ירדתי' על המיגזר החרדי האשכנזי, אשר עדין מרוקמים בו אלמנטי-אפלייה והרחקה חברתית כלפי יוצאי עדות המזרח. הדברים אז נכתבו לפני פסק 'בג"צ עמנואל'. אז לא ידעתי שהויכוח הציבורי יוסט מנושא האפלייה בכלל, אם אכן היתה בעמנואל, לשאלת הלגיטימיות של בג"צ להתערב בסוגיא חינוכית מעין זו, ובעיקר למלחמת דת במדינה: מי מכופף זרועו של מי; השופט או האדמו"ר?

מעורבות יתר לרועץ לבג"ץ
בסוגיית עד היכן מגעת זרועו של בית המשפט, והאם ראוי לו למשוך עצמו מלדון בשאלות שהשקפה גרמן – אני שותף עקרוני ל'סלונים'. אם מוקד השאלה הוא חינוכי – אל לו לבג"צ לעסוק בכך, כשם שבנושאים מדיניים ובטחוניים בג"צ 'כובש נבואתו' לעתים רבות (ובדר"כ משיב את פני הימין הפוליטי ריקם) ומותיר לממשלה חופש פעולה בלתי שפיט, כך ראוי שינהג בנושאים חינוכיים והשקפתיים השנויים במחלוקת עמוקה בציבוריות הישראלית. מי יקבע מה שפיט ומה לא? ראוי שבג"צ בעצמו יתחום את גבולותיו וירסן את עצמו דרסטית, כתשובת-המשקל לאקטביזם השיפוטי, מורשת אהרן ברק.

התניתי בפיסקא הקודמת "אם מוקד השאלה היא חינוכי", שכן אם מוקד הדיון היה כספי-תקציבי הנושא בגיץ לחלוטין. אילו הממשלה היתה תובעת בבית המשפט את מפעילי בית הספר, ודורשת את תקציביה בחזרה לנוכח קריטריוני קבלה לא שיוויוניים או לא סבירים – כי עתה החשיתי. למיטב הבנתי לא כך הם פני הדברים. הממשלה, משיקוליה, לא תבעה מן ההיבט הכספי. להיפך, גוף חצי ממשלתי (המרכז לחינוך עצמאי) הוא שנתבע על ידי עמותה למען, ולא על רקע שיויון תקציבי. בכגון דא יתכבד הבג"צ וישב מרצונו ביציע.

ובכלל, קשה להאמין שהבנות אשר קבלתן קופחה תוכלנה להשתלב בכיתה 'על כידוני הבג"צ'. אינני מקנא לא במורה נכפית, לא בבנות הכופות את עצמן ולא במירקם החברתי שיתפתח. גם מנקודת מבט תכליתית זו, שאיפה ללכידות לימודית-חברתית, מאסר הורים הוא העונש הבלתי-נבון ביותר שאפשר להעלות על הדעת…

'משפט התורה' מול 'ערכאות'
וכאן באנו לעיקר דבריי; עיקר המאמץ המלחמתי של המיגזר החרדי היה לעמת בין 'משפט התורה' ל'ערכאות'; למי משפט הבכורה? למי לציית, לרב או לשופט? עימות מיותר ומוזר זה נישא על תורן גבוה, ורבבות הצטופפו תחתיו עלי בריקאדות. ולמה נקטתי "עימות מיותר ומוזר"? שכן מלבד סיסמא ריקה משלהבת-המונים אין כאן 'בשר' למאבק ופירכתו מיניה וביה משני טעמים.

האחד; עיקרו של סכסוך-עמנואל הוא רב-נגד-רב! האדמו"ר מסלונים וסיעתו נגד הרב יעקב יוסף ודעימיה (חסידות מול הלכה?). כלום מלחמת-קודש לפנינו, גזירה לעבור-על-דת, שגררו מעמד הפגנתי ל"מסירות נפש שלא היה כמוהו מאז מתן תורה" (מן התקשורת החרדית, בערך)? בג"צ נדרש כאן להכריע (וכבר אמרנו: יפה היה לו להסתלק מן הזירה) בין רב לרב, בין דין לדין, דברי ריבות בשעריך. אתם אתם מזהים "מלחמת ימות המשיח", כהתבטאות האדמו"ר?

פסק הסנהדרין בפולמוס עמנואל
ושנית, ועיקר; לא פעם אני משתעשע במימוש חלום המדינה היהודית. ובכן, הבה ונזרוק לסל את ה'ערכאות' ונריע לכינונה של הסנהדרין שהוראותיה מחייבות את כל בית ישראל, והממרא את פיה חייב מיתה! לפני כס משפט-התורה היה מובא פולמוס-עמנואל להכרעה סופית. היש למי מן הקוראים ספק מה היתה הפסיקה? לי לפחות אין שום ספק!

אם נושא הדיון היה המשאבים הכספיים הממלכתיים – פשיטא דפשיטא שדין תורה היה נחרץ: אין להטיל מעמסה על הציבור לפצל לתת-זרמים בית ספר עמנואלי כה קטן, על חשבון הציבור. אך גם אילו ניצבה לדיון השאלה העקרונית, מדיניות החינוך הציבורי, מן הסתם רבי יהושע בן גמלא, ראש המושב, היה נזעק ומצעק: לא כתתתי רגלי להשיג משאבים להקמת מוסדות חינוך בכל פלך ופלך (ב"ב כא,א) כדי להפריד בין אוכלוסיות. סגנו הבכיר מימין היה מטעים מן הסתם בדברי הגמרא (נדרים פא,א) "הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה". סגנו המשני משמאל מסתמא היה מפנה את הנתבע לתיאור הנלהב במסכת ברכות (כח,א) על ספסלים רבים שהתווספו לבית המדרש לאחר שסולק הסלקטור שהציב רבן גמליאל בשער בית המדרש.

יגעתי ולא מצאתי אסמכתא בהלכה או באגדה שעליו יכול היה 'דין תורה' להתיר הפרדה בין דרדקים ודרדקיות ב'חטאי' אבותיהם או אמהותיהם. לפיכך, אני מוכן לייצג לפני בית הדין הרבני הגדול בלשכת הגזית, את הצד הטוען לקיפוח בעמנואל, במחיר סמלי. מאידך גיסא, איני מוכן לשמש סניגור של הצד המפצל החינוכי, גם בכסף מלא. אין לי ענין להיות 'לוזר', ובודאי לא זקן ממרא…

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
תלמידי הר ברכה
| 01-07-2010 11:18
אולי תתערב בעניינים שלכם ותפתור בעיית תלמידי הר ברכה לפני שתחליט לחוגים לא שלך מי נקרא רב ימי לא.
2
"אם יהיו כל חכמי וכו', יעקב יוסף מכריע את כולם"
והעיקר לזלול חרדים | 01-07-2010 13:19
3
מה זה משנה? החרא-דים תמיד ישתלחו ב"מזרחיסטים",מפני שעצם
יוסלביץ | 01-07-2010 14:59
קיומם של המזרחיסטים המחזיקים בשיטת תורה ועבודה ואינם נופלים למעמסה על הציבור ומאמצים שיטת הרמב"ם שפסק שכל המטיל על עצמו למעמסה על הציבור הריהו בגדר מחלל ה' - קיום "מיזרחיסטי" זה מזכיר נתמיד לחרא-דים ובראשם איש הביבים מבני ברק גפני, עד כמה עלובים ועלוקתיים הם ועד כמה עמוקה שנאת החינם שלהם (ודווקא בימי בין המיצרים כדאי שיתנו זאת אל לבם), דווקא למי שמזכיר להם שארפשר להיות יהו'די מאמין ומקיים מנצוות ולהתפרנס מגיע כפיו ולא מיגיע הציבור. טול קורה מבין עיניך, מיסטר ביב השופכין של בני ברק, "הרב" גפני (לא רב ולא נעליים)
4
זה אתר של דתיים ?? או של רפורמים?
משה | 01-07-2010 18:08
לפי התגובות כאן לא כל כך ברור מה זה סרוגים אתר דתי או אתר של רפורמים?
5
דמגוגיה
יונתן | 01-07-2010 18:17
לרב רוזן אין ספק מה היתה הסנהדרין פוסקת, אחרי שהוא החליט מהן העובדות, ולא מוכן שיבלבלו אותו עם דעות אחרות. הרי עיקר הענין הוא שלטענת חסידי סלונים אין כאן אפליה, וגם הם מסכימים שיש להתנגד לאפליה, והסנהדרין יפסקו שאין לקבל אפליה, אבל האם יפסקו שיש כאן אפליה? - כיון שהרב רוזן החליט שיש כאן, מסתמא כך הם יפסקו. האמנם?
6
אתם הדתיים הלאומיים
יעקב78 | 02-07-2010 16:11
מרוב דיעות ותגובות, לא נשאר לכם כלום. כל הצחוק שעושים ממכם החילונים בפרשת הר ברכה (למשל). לו רק היתם נעמדים על רגליכם האחוריות כמו החרדים כאן, הייתם משיגים הרבה יותר (ובמיוחד שהצבא כן צריך אתכם). האי פרגון הזה, הקנאה, העיניים היוצאות, הן הן תוצאות המאמרים המסובכים כמו המאמר שכאן. ישב לו כבוד הרב רוזן בקונחייתו, יעשה חשבון נפש על מסות הדתיים הלאומיים החוזרים בשאלה אחר שקוראים את דבריו בצמא כאן באתר ובעלוניכם. יחשב ללא מתמטיקה סבוכה אחד פלוס אחד ויראה איזו עגלה דוחה את מתחרתה: הטעונה, או זו שאינה טעונה. כל פירוש יתקבל בברכה.