בואו ניקח מישהו ממחנה רק ביבי, הוא מאמין באמת ובתמים שהמשטרה והפרקליטות תפרו תיקים מופרכים לנתניהו, בגלל שהתקשורות שמה אותו על המוקד.

לתפיסתו, זאת השחיתות האמיתית. זה מתכתב עם היסטוריה ארוכת שנים, של האתרוג לאריק שרון כשביצע עקירה, זה מתכתב עם שורה של צעדים נגד הימין, ההיאחזות של השמאל במעוזי האקדמיה, התקשורת ובתי המשפט, לאחר המהפך ב-77'. היאחזות שלא השתחררה עד היום.

לאדם כזה כשמציגים את חוסר התפקוד של נתניהו במשבר, הוא טוען שכולם שמים לו רגליים בשביל להכשיל אותו. שההפגנות מדברות על השחיתות וצוללות וכתבי אישום, שעה שהם לא מקבלים ציבור ענק שבחר ומאמין לנתניהו גם לאחר שכתב האישום הוגש.

שתיקי החקירה הם תקדימיים. שגם אם יש בהם משהו, לאחרים היו מוחלים על יותר מזה. שבצוללות נתניהו אינו אשם, ובכוח מנסים שוב ושוב להדביק לו אותם. שאם נתניהו עסוק בחקירותיו במקום לטפל במשבר זה עוד יותר חמור- כי זה מראה עד כמה השמאל מוכן לחבל בתפקוד ראש ממשלה במשבר, בגלל הרצון להחליף אותו, רצון שנכשל פעם אחר פעם בקלפי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הפגנות נגד נתניהו (צילום: הדגלים השחורים)

אדם אחר ממחנה רק לא ביבי, נדהם איך בראשות הממשלה עומד אדם שזרועות החוק במדינה שהוא עומד בראשה כבר יותר מ-11 שנה הגישו כנגדו 3 כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים.

שהוא לא עומד במילתו. שכאשר חלק מהמחנה נפרד מהבטחת הבחירות לא לשבת תחת נתניהו, וניכנס איתו לממשלה שהבטיחה לטפל במשבר, הוא רואה איך נתניהו פועל עם טריקים ושטיקים- בדיוק איך שהבטיח לא לנהוג, וזה מה שחשש ממנו החצי שנותר בחוץ – כדי לא לקיים הסכמים. ושהמשבר כלל לא מנוהל. שנתניהו לא מקבל את הביקורת נגדו והופך את המפגינים למפיצי מחלות, שם להם תגית של שמאל, על אף שיש שם אזרחים רבים שבאו להפגין מפני שהם חשים המצב לא יכול להימשך.

במצב הזה נמצאת המדינה שלנו, יש שני צדדים שלא מאמינים, ולא נפגשים אחד עם השני. שמערכת הבחירות הרביעית שבפתח, היא תחת משבר כלכלי, חברתי ורפואי חמור. אי אמון, קיטוב ושנאה- נמצאים בין המחנות.

שני המחנות מאוכזבים מהציונות הדתית, שלא רואים אותה (במסות גדולות) תחת האלונקה לצד נתניהו, או בהפגנות בבלפור. שהם תומכים בנאשם, או לחילופין בניסיון חילופי הגברי לא דרך הקלפי.

הציונות הדתית כבר מזמן אינה עשויה מעור אחד. היא מגוונת, חלוקה בתוך עצמה, ועיקר הביקורת שלה בכלל מופנה פנימה, נגד בנט, נגד חרד"לים, וקרבות זרמים כאלו ואחרים. דווקא כאן יש לה פוטנציאל להיות קול שפוי בסבך חילופי האשמות הללו, כפי שביטה זאת היטב נאומה המזהיר של ח"כ תהלה פרידמן במליאה שחרך את הרשת.

הרי לציונות הדתית אין טינה טבעית וכמאית כלפי נתניהו, סך הכל הוא מוערך. מצד שני היא לא בולעת כל ספין והתקרבנות שהוא משחרר. היא יכולה שוב לשמש גשר בין הצדדים, אם נשכיל להיות כאלו.