יש שני אירועים שיכולים לתפוס את ליבנו. אחד יכול לגרום לנו לבכות ולהצטער ולהתמרמר, ואחד יכול לגרום לנו לומר כל בוקר מזמור לתודה בשמחה. הבחירה שלנו במה להסתכל היא הסיפור של תשעה באב. היא הסיפור של חטא המרגלים שגרם בכיה לדורות.

בחרנו להסתכל על חסרון הקישואים הבצלים והשומים ורצו לחזור למצרים. ולא בחרנו להסתכל על יציאת מצרים שהיא הפלא העולמי הגדול. זו בדיוק הבחירה שלנו היום.

האם להסתכל על העלייה שתופסת תאוצה. האם נקבל כל עולה בשירים, בעוגות ובפרחים או שנתעסק בתלונות על הירידה ברמת החיים. האם להסתכל בשמחת הלב על חיסול ציר הרשע העולמי שמתרחש מול עינינו או לקטר על המפגינים בבלפור.

אתמול פוצץ מאגר טילים ענקי באי קשם במפרץ הפרסי. רבים מאיתנו לא ידעו על קיומו של האי הזה, ובוודאי לא ידעו שהוא משמש כבסיס טילים שרובם ככולם היו מכוונים כנגד מדינת ישראל. הפיצוץ הזה הוא חלק מסדרת פיצוצים שהמפורסמים מכולם הוא הפיצוץ בנתנז שחיסל מפעל צנטריפוגות שתכליתו לגרום לנו "פתרון סופי".  הפיצוץ בפורצין ייצר גם את הטילים הנמצאים בלבנון ובעזה וכולם מכוונים עלינו על ילדינו ומשפחותינו.

כל הפעולות הללו מתאפשרות בתקופה הזו בזכות הקורונה שפגעה ב-25,000,000 איראנים (לפי דברי נשיא איראן רוחני) וריסקה אותם. בזכות הריסוק ישראל יכולה להשמיד מחנות טרור של איראן בסוריה מידי לילה. בזכות הריסוק הזה מגיע החיזבאללה בלבנון עד פת לחם. אלה שמחזיקים את ההדק על הטילים.

אין ספק שמתרחש פה מהלך גדול של והדברים לא חדשים לכולנו. השאלה היא מה תופס את סדר היום שלנו. האם התלונות הקטנוניות על המסעדות ומופעי התרבות. או התלונות הקטנוניות על ראש הממשלה.

תיקון חטא המרגלים הוא בשמחה על החיסול המתמשך והולך של ציר הרשע העולמי. בשמחה על חיסול הכוח של חופרי המנהרות, מפגיני הגדרות ומפריחי בלוני התבערה. חיסול היכולת של החמאס, חוטפי גלעד שליט, יורי הטילים על גוש דן. כל הרשעים הללו נחנקים כעת מחוסר חמצן.

תיקון חטא המרגלים היום הוא להסתכל על הטוב והפלא האלוקי, על החסדים הגדולים ולא על התלונות הקטנוניות. המלחמה שלנו היא לחשוב על הטוב ולא להגרר אחרי הנושאים השוליים שחלקים בתקשורת רוצים להסב את ליבנו אליהם, ממש כמו מה שעשו המרגלים.