בחודשים האחרונים, סביב סוגיית בחירת הרבנים הראשיים לישראל, אנחנו עדים לדעות האומרות כי יש לבחור במועמד מסוים בגלל שהוא יכול לקרב את הרבנות הראשית לציבור החילוני.

עם ישראל בוחר כבר קרוב לשלושת אלפים שנה רבנים ומעולם קריטריון זה של קירוב התורה לציבור שאינו מקיים מצוות היה שיקול בבחירת הרבנים.

אחת הדוגמאות המפורסמות בגמרא למינוי נשיא סנהדרין היא של הלל כפי שמסופר במסכת פסחים (סו.)

תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת, שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? אמרו להם: אדם אחד יש שעלה מבבל, והלל הבבלי שמו, ששימש שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון ויודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו.

שלחו וקראו לו. אמרו לו: כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו? אמר להם: וכי פסח אחד יש לנו בשנה שדוחה את השבת? והלא הרבה יותר ממאתים פסחים יש לנו בשנה שדוחין את השבת. [וכאן מביא התלמוד את דרכי הלימוד של הלל את ההלכה] … מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם, והיה דורש כל היום כולו בהלכות הפסח.

הגדה זו של התלמוד צריכה עוד אריכות ודיוק ביחס המזלזל בתחילה של חכמי ישראל ל"אדם אחד יש שעלה מבבל והלל הבבלי שמו", כשהם לא פוסחים על הזכרת מוצאו, לבין הסיום, בו מוותרים בני בתירה שהיו עד אז בראשות הסנהדרין (ב"מ, פה.) על כסאם לטובת אותו בבלי.

לא בגלל שקרב את הגרים

אם נבקש לחפש דמות לחיקוי בכל הנוגע לאהבת הבריות ולקירובן, אין ספק כי הלל הזקן יהיה בראש הרשימה. דבריו המובאים במסכת אבות הוי מתלמידיו של אהרון – אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, הן תכונות שראוי לאמץ בכל הדורות אצל כל הרבנים.

יחסו המקל כלפי גרים כשהוא מקבל אותם בסבר פנים יפות (למרות שזו תכונתו של שמאי במסכת אבות), קרבה אותם לפני המקום בעוד קפדנותו של שמאי ביקשה לטורדם מהעולם. ואי אפשר גם להתעלם מכך שאפילו על כסאו בתור נשיא ישראל לא הקפיד על נודניק שבא להרגיז אותו ביום שישי.

אלא שכפי שראינו בגמרא, הלל הזקן לא נבחר בגלל מידותיו ואופיו. בני בתירה בחרו אותו לראש רבני ארץ ישראל רק בגלל ידיעותיו בתורה. זהו הקריטריון היחיד שמוזכר לגבי בחירתו. הם לא שאלו אותו על יכולתו לקרב גרים, או להבליג על פרובוקציות מצד אנשים השונאים תורה. הם שאלו אתו רק שאלה אחת כלום אתה יודע אם הפסח דוחה את השבת אם לאו? הקריטריון היחיד לבחירת רב ראשי הוא ידיעותיו בתורה.

ובמילה קצרה אוסיף רק, כי מי שמינה את הלל הזקן לנשיא, הם בני בתירה  – ראשי הסנהדרין, כלומר הרבנים עצמם. לא הגרים, לא החילונים ואפילו לא אנשי המלוכה. בטח ובטח שהוא לא נבחר בדיל עם מפלגה אחרת. כדאי לזכור גם את הנתון הזה לקראת הבחירות הקרובות לרבנות.