"למה בנט לא מודיע כבר על תמיכה ברב סתיו?" זו שאלה שבטח יצא לכם לשמוע לא פעם בזמן האחרון, "למה הוא מתעסק בקומבינות בשביל הרב אריאל?" תמהים כולם.

אז זהו, זה לא כל כך פשוט.

ייתכן מאוד שהאזרח נפתלי בנט היה תומך ברב סתיו לתפקיד הנחשק. הוא עצמו נתפס כמקורב לזרם היותר 'פתוח' בציונות הדתית ובאופן טבעי, ככזה המזדהה עם ארגון 'צהר', בראשו עומד הרב סתיו. אבל לנפתלי בנט העומד בראשות הבית היהודי יש שתי בעיות שלא מאפשרות לו בשלב זה להביע תמיכה גלויה ברב סתיו.

האחת- מחלוקת פנים מגזרית בתוך הציונות הדתית, שם בקרב חוגים מסוימים ישנה התנגדות לרב סתיו הרואים בבחירתו סדין אדום. בנט שמתחילת דרכו הפוליטית פועל קודם כל לאחדות המחנה לא יכול להרשות לעצמו בשלב כ"כ מוקדם פילוג בתוך הבית.

השנייה- בנט ואנשיו יודעים שבסופו של דבר את הרב הראשי בוחרת קבוצת אנשים מצומצמת מאוד (כמאה וחמישים איש) המרוכבת מרוב של רבנים כשאליה מצטרף מיעוט של אנשי ציבור – ח"כים, ראשי ערים שופטים ועוד. רובו הגדול של הרבנים אינו נמנה על המגזר הסרוג.

אם נחלק בחלוקה גסה את הגוף הבוחר נגלה שלוש קבוצות- קבוצת החרדים האשכנזים (הליטאים), קבוצת החרדים הספרדים (ש"ס) וקבוצת הציונים, הכוללת בתוכה גם את רבני הציונות הדתית (שכאמור חלקם לא תומך ברב סתיו) וגם את אנשי הציבור שרובם חילונים.

כדי לזכות בבחירות לרבנות ראשית על המועמד לקבל את תמיכתן של לפחות שתי קבוצות מבין השלוש, כשנכון להיום, הקבוצה הסרה למרותו של הרב עובדיה יוסף היא החזקה שבכולם.

ברגע שבנט יחשוב שיש סיכוי לרב סתיו להבחר בגוף הבוחר, הוא עשוי לקחת את הסיכון הראשון ולתמוך ברב סתיו למרות התנגדות של חלק מתוך המחנה הציוני הדתי. אבל בשלב זה, מבין בנט כי הסיכון גדול מהסיכוי. כרגע, הסיכוי שאנשי ש"ס יתמכו ברב סתיו נמוך מאוד עד בלתי קיים. ולכן במידה ויביע תמיכה ברב סתיו הוא עלול גם לאכול את הדגים המסריחים וגם להיות מגורש מהעיר- גם לריב עם אנשיו וגם להפסיד את הרבנות הראשית.

הפתרון של הבית היהודי כרגע הוא לבנות על דיל עם ש"ס עוד לפני שיביע תמיכה במועמד מסוים. הרב דרוקמן הציב לבנט סולם, בתור אופציית הרב אריאל  – מועמד המוסכם על כל חלקי הציונות הדתית (הבעיה הראשונה) שייתכן ויהיה מוסכם גם על ש"ס, בטח ובטח במסגרת דיל לשינוי החקיקה לטובת הרב עמאר.

בבית היהודים אוהבים את הרעיון לפיו הרב דרוקמן הוא היוזם שפועל מאחורי הקלעים. כמו הרב אריאל גם הרב דרוקמן נחשב לדמות קונצנזוס בציונות הדתית על כל חלקיה, ובמפלגה משאירים את ההחלטה הקשה על בחירת הרב הראשי בידיו של הרב דרוקמן. ההצלחה תרשם על שמה של הציונות הדתית כולה, אבל את הכשלון הם יוכלו להפיל על ראשו של הרב.