בבבלי מגלה דף ז מצאנו את המדרש הבא שיכול ללמוד אותנו משהו על ההתיחסות המגדרית של חז"ל כלפי אמהות האומה.

הקטע הזה אמנם כתוב בעברית אבל הוא מלווה גם במילים בארמית, אז נקרא יחד ומה שלא יהיה ברור נתרגם לעברית.

"אמר רב שמואל בר יהודה" אמורא מהדור הראשון לחכמי בבל, במאה השלישית לספירה.

"שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות" – אסתר מבקשת את ההכרה לה היא ראויה לאחר שהצילה את עם ישראל מהשמדה. אולם החכמים רואים את העניין אחרת.

"שלחו לה קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות". החכמים מתרצים את העניין בכך שזה לא הזמן לעורר מלחמות בין יהודים ולא יהודים, אך בפועל ברור מה עומד מאחורי האמירה – לא יכול להיות שאנחנו נודה שאישה הצילה את עם ישראל.

"שלחה להם כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס" – בכל העולם המתוקן נשים הם חלק מרכזי בשלטון ובחצרות מלכים, אז למה רק אתם נשארים בימי הביניים?

במסורת הבבלית-גלותית נגמרת הסוגיה בלא הכרעה, אך בארץ ישראל, יש גרסה אחרת לאותה סוגיה: "שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני לדורות שלחו לה  הלא כתבתי לך שלישים שלישים ולא רבעים עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה  כתב זאת זכרון בספר."

המדרש הזה מציג את האישה הקטנה והמסכנה העומדת מול מערכת אטומה של גברים שאינם שועים לתחנוניה. אסתר האישה הקטנה והאמיצה, מבקשת מהסנהדרין שיתנו גם לאישה מקום במשך הדורות.

הסנהדרין אינם שועים לבקשותיה. מדוע הם לא שועים? בגירסה הראשונה טעם הדבר הוא הטיעון החרדי המסורתי שאסור להתגרות באומות. אבל אם נראה את הגרסה השניה שמביאה הגמ', נראה את הטעם האמיתי לסרובם של חכמים: שלישים ולא רבעים. חכמים לא מתחשבים בבקשתה של אסתר משום שהם צמודים למערכת חוקים ישנה, ואינם מוכנים לשנות אותה כמלוא הנימה.

החכמים האלה הם חבריו של מרדכי, גברים אטומים שמדירים את האשה מכל עניין יהודי. בעוד מרדכי הגיד אשר הוא יהודי, על אסתר הוא צוה אשר לא תגיד. תהי יפה ותשתקי. מה לאשה וליהדות? שואל מרדכי. מרדכי עצמו יושב בשער המלך, ואת אסתר הוא שולח למקום שבו כל הנכנס אחת דתו להמית. כי מה אכפת לו מחייה של אשה? חבריו של מרדכי, שיושבים בסנהדרין, גם הם חסרי אומץ מינימלי לשנות, ואינם שועים לבקשתה של האשה המסכנה.

ומי עומד לימינה של האשה בימים אלה? מלכי פרס ומדי. כאשר הרבנים החשוכים אטומים לסבלה של אשה – יש לה משענת. המלכים הגויים עומדים לימינה, כך שבסופו של דבר אפילו אנשי הסנהדרין בעל כרחם עונים אמן.

==

הכתבה היא סאטירה לפורים.