איך תגנו על הילדים מפגיעות מיניות? | חלק א'

1 מתוך 5 ילדים עוברים פגיעה מינית, אז איך תגנו על ילדיכם מפני פגיעות? המנחה מוריה שמעון בטור חשוב להורים עם כלים להתמודדות | חלק א'

איך תגנו על הילדים מפגיעות מיניות? | חלק א'
  צילומי אילוסטרציה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: שטארסטוק)

מקרה האונס המזעזע של הילדה בת ה-7 שפורסם השבוע, הרעיד את הרשת והתקשורת. אני שמעתי עליו רק לאחר שכמה וכמה אימהות פנו אליי ואף שני אברכים שהגדילו לעשות והרימו אליי טלפון בבקשה לקבל כלים והתייחסות לנושא בטור הבא. ולמרות שלדעתי ישנו רקע שלם של שיח למיניות בריאה שהוא המצע הכי טוב למקרים שח"ו יש פגיעה מינית החלטתי להקדיש טור זה לנושא הכל כך כואב וחשוב.

קצת סטטיסטיקות: 1 מתוך 5 ילדים עוברים פגיעה מינית כזו או אחרת. 85% מהתוקפים- מוכרים לנתקף. "מוכרים" הכוונה לבני משפחה קרובים/ חברים/ שכנים ואף אנשים זרים שנהיים מוכרים לאט לאט לילד (כמו במקרה הנוראי השבוע או למשל נהג אוטובוס בנסיעות קבועות)

אתחיל ואומר שאנו בסופו של דבר רוצים לגדל ילדים שמחים, בריאים בנפשם ובעלי אמון בעולם ובאנשים. לצערנו, לעולם איננו יכולים לשמור על ילדנו מכל פגע וצרה אך הדבר הכי טוב שאנו יכולים לעשות זה להכין, לתת כלים וליצור שיח בריא.

כלים וטיפים חשובים:

אחלק את הדברים לכמה חלקים. חלקם ניגע השבוע וחלקם שבוע הבא. יצירת שיח בריא, קשוב ונטול חרדה (שעל זה נדבר היום), כיצד אני מכין את ילדיי ונותן להם כלים להתמודדויות עם פגיעות מיניות? מה עושים כשיש חשש לפגיעה מינית? איך פועלים אם אכן קרתה והייתה פגיעה?

1. שיח בריא – אם אני רוצה להוות כתובת משמעותית וראשונה לילדיי במקרה של פגיעה מינית אני חייבת "להכין את השטח". ההכנה הזו קורת בחיים שבשגרה ואתן על כך כמה דוגמאות מחיי היום יום.

יש לתת מקום לשיח והסברים על האיברים המוצנעים – איברים פרטיים. חשוב לשיים ולתת שם לכל איבר בשמו (או בכינוי שמתאים בבית) ולהראות שעל איברים אלה ובנושאים מסוג זה- מותר לדבר ומותר ואף רצוי לשאול. אלה איברים טובים וחיוניים והקב"ה ברא אותם למטרות נהדרות.

ניתן למצוא הרבה גורמים מזמנים שיעזרו לנו בשיח על איברי הגוף ובמוגנות: כגון החלפת טיטול לאח הקטן, בזמן מקלחת, בעקבות מקרה שקרה או אפילו סוגייה מתוך לימוד תורה.

2. העניקו בטחון- נתינה לילד את הביטחון באהבתנו אליו (גם כשקורים מקרים שאינם לטעמנו ) והעצמת תחושת הבטן וביטחון העצמי של ילדנו היא דבר מאוד משמעותי. אני רוצה בתור הורה להרגיל עצמי לתת לילדי את הביטחון שיש מקום לתחושות שלו . הרגל זה מתחיל כבר ממקרים שבשגרה. לדוגמא: אם שמגישה ארוחת ערב לילדיה . הבן מתעקש: "אמא! זה חם לי". האם בודקת – האמת, לא כל כך חם. אך חשוב מאוד לתת לבן את המקום לתחושותיו: "האוכל חם לך? בסדר גמור . טוב שאמרת – לי לא, אבל אם לך כן בוא נראה מה אפשר לעשות…" . נותנת את המקום לתחושות שלו – ומציעה לו פתרון או שניים.

(צילום: שטארסטוק)

3. מותר להגיד גם 'לא'- חשוב לתת לגיטימציה לילדים ושוב להיות קשובים לתחושות הבטן שלהם וללמד אותם שמותר להגיד "לא" לילדים, למבוגרים ואף לבני משפחה אם בכך אני מעוניין ומרגיש. מותר לילד להגיד "לא" לסבתא שרוצה לתת לי נשיקה- וכרגע לי לא מתחשק. מותר לילד להגיד "לא" בזמן משחק עם חבר – אם המשחק אינו מוצא חן בעיניו וכדו'.

4. להיות קשובים- לייצר תקשורת טובה עם הילד- להרגיל את עצמנו להיות קשובים למה שיש להם לספר גם אם זה הדבר האחרון שמעניין אותנו כרגע. במיוחד בעולם המדיה והווטס אפ שמקשה עלינו עוד יותר: אז אם הבן שלי רוצה לספר לי ש "הגננת רוחמה שרה לנו שיר מצחיק"- אשתדל להקשיב אף לזה.

מעבר להקשבה- יש לכבד את הילד ולהתייחס ברצינות לדברים שנאמרו ואח"כ לבדוק אותם. למשל: "אמא, הילד הזה מציק לי" – לשאול למה ולהקשיב. "אבא, אני לא רוצה ללכת לחוג הזה.." – לשאול למה ולהקשיב. גם אם יתברר שהכל בסדר ולא קרה שום דבר מיוחד – בתחילה יש להקשיב לילד ולסמוך עליו.

לתת להם לגיטימציה לספר לנו גם דברים שפחות נאהב (התחצפתי היום למורה) –" אני שמח שסיפרת לי! עכשיו בואי נראה כיצד נברר את העניין הזה.."

4. לשמש דוגמא אישית לשיח- כהורים חשוב מאוד לשמש דוגמא אישית לשיח בכלל ולשיח המביע ומעודד רגשות בפרט. כשאני לדוגמא חוזרת מיום עבודה – אני רוצה לתאר לילדיי הן את מהלך יומי והן את תחושותיי במהלך היום הזה. " אתם לא תאמינו, נתקעתי היום בפקק ארוך ומייגע שעה שלמה! הייתי כל כך לחוצה ואף מאוכזבת ועצובה כי הפסדתי אירוע שמאוד רציתי להגיע אליו".

הקשבה היא מילת המפתח (צילום: שטארסטוק)

אני רוצה להרגיל עצמי ואת ילדיי לספר על עצמם ובדגש על רגשותיהם וכמובן שניתן לשכלל את השיח למקרים שהיו לנו קצת יותר מורכבים ומעלים תהיות – תלוי לפי גיל ובשלות. "הכנת השטח" הזו תיטיב עם התקשורת והקשר בינינו גם למקרים ח"ו חמורים ומטרתה לתת לילדנו את ההרגשה והידיעה שיש להם למי לפנות ולמי לספר.

מומלץ אף להקדיש זמנים מיוחדים של "אחד על אחד" עם ילדנו. ליצור שיח בנפרד עם כל אחד מילדנו, בכל שבוע של סיפור/ משחק/ לימוד ביחד. בהקשר הזה, לפני כחצי שנה פנתה אליי אישה שבאמת תוך כדי משחק קופסא עם בנה בן ה10 בערב שבת – גילה לה שהוטרד מינית חודש קודם לכן.

5. סוד טוב וסוד רע- לדבר עם ילדיי על שני סוגים של סוד:

-סוד טוב: סוד משמח, סוד שנעים לי בלב לשמור אותו, בדרך כלל אני לא היחיד שיודע עליו והוא "פג תוקף" – ידוע לנו מראש שהוא ייגמר בזמן מסויים . לדוגמא: מסיבת הפתעה לאמא, דודה בהריון וכו'.

-סוד רע: סוד שגורם לי לפחד/ חשש ולא נעים לי לשמור עליו בלב ואינו משמח אותי כלל לדוגמא: שמישהו גנב לי את הקלמר ואמר שאם אספר למורה הוא ירביץ לי , שמישהי הציצה לי בשירותים ואמרה שאם אספר לאמא שלי – היא לא תהיה חברה שלי יותר. כמובן שניתן לתת לילדים דוגמאות גם מעולם המבוגרים שלנו שיכולים להתאים ולספר להם מדוגמאות אישיות קרו לנו.

לאחר "הכנת השטח" זו – ניתן יהיה לפתח את השיח ולתת כלים מעשיים, פרקטיים ואפילו "כללים" הן להורים ולהן לילדים בנושא הפגיעות המיניות. איך אני עושה השתדלות לשמור על ילדיי מפגיעות מיניות? ואם ח"ו ילדי נפגע מינית- מה אני עושה? את כל אלה ועוד נפרט בטור של שבוע הבא.

אל תפחדו לדבר על זה:

קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 1202: נשים | 1203: גברים

04-6566813: נשים ערביות | 02-6730002: נשים דתיות | 02-5328000: גברים דתיים
סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202 | סיוע אונליין בצ'אט (שעות הערב) פעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע

===========================================

הכותבת מוריה שמעון, היא אשת חינוך מחנכת למיניות בריאה מדריכת כלות וחיי אישות בוגרת מרכז יה"ל

לתגובות והערות mori444261@gmail.com

*המאמרים הנ"ל לא מחליפים ייעוץ, על מנת להרחיב את הידע ולקבל כלים מעשיים יש ללכת לסדנאות/ ייעוץ אצל מנחי מיניות בריאה*

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו