כאשר אני הולך לכנסת לדבר על סוגיות של צדק חברתי כלכלי, אני מרבה לצטט את מסכת סנהדרין יז: "בין הדברים החייבים להתקיים בעיר כדי שתלמיד חכם רשאי לדור בתוכה, חייב להיות קופת צדקה נגבית בשתים ומתחלקת בשלושה".

מצד אחד הרמב"ם הרחיב את החובה הזו לתנאי עבור כל יהודי (הלכות מתנות לעניים ט:א), ומצד שני הוא כותב שזה כמעט מיותר: "מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה אבל תמחוי יש מקומות שנהגו בו" (ט:ג). בפרקי אבות ה:י אנחנו לומדים: "האומר שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית. ויש אומרים, זו מדת סדום". מדוע?

מהמדרש אנחנו לומדים שאחת ממידות סדום היתה שאנשי סדום אמרו שאין להם אחריות עבור האיש שמת מרעב ברחוב, כל עוד שהם לא לקחו ממנו. בין היתר, זה נבע מתפיסה שכל האושר שבידיהם באמת שלהם, ויש לשמור עליו מכל משמר, עד כדי כך שהם שמו רשתות על העצים שלהם, פן ציפור תאכל מהפרי "שלהם". הם לא הכירו בכך שכל משאבי הטבע בארצם, וכל האושר בידיהם, בא מאלוקים. ואילו אבן עזרא כתב: "כי כל רואה אדם שהוא תענה יתום ואלמנה ולא יעזרם גם הוא יחשב מענה" (לשמות כ: כ-כ"ב).

"צדקה" היא לא "קריטאס" הנוצרי, שאדם נותן כי חפץ ליבו. זו חובה. יותר דומה למס הכנסה, מאשר קריטאס. היא חובה והיא צדק. עד לפני לא הרבה שנים, הציונות הדתית היתה מתרגמת חובות אלו לחובות ממלכתיים של מדינת ישראל. זבולון אורלב כיהן כשר הרווחה.

היום יש לשאול האם הציונות הדתית עדיין דוגלת בעזרה לחלשים החיים בעוני, כערך דתי וחובת המדינה. האם בכנסת הבאה נציגיה יתמכו בדיור ציבורי, או יחייבו את הנזקקים לקורת גג להסתדר בשוק הפרטי?

רק כ-3% ממלאי הדירות במדינה מיועד לדיור ציבורי

על אף שדו"ח העוני האחרון מצביע על ירידה במספר הישראלים החיים בעוני ובאי שוויון כלכלי, אנחנו עדיין המדינה עם שיעור העוני הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות.

דיור יציב הוא תנאי יסוד כדי לעזור לאנשים לעזור לעצמם לצאת מעוני. בלי דיור יציב, קשה יותר לשמור על מקום עבודה, הלימודים של הילדים נפגעים כאשר עוברים מבית ספר לבית ספר ואי אפשר לבנות קהילה. היום רק כ-3% ממלאי הדירות במדינה מיועד לדיור ציבורי, לעומת עד 20% ויותר באירופה. אומרים שיש "רק" כ-30,000 משפחות שממתינות לדיור ציבורי, אבל ייתכן שהמספר יותר קרוב ל-170,000.

לחלק מהקריטריונים עבור זכאות לדיור ציבורי אין קשר לרמת הכנסות וצורך. אומנם, הרבה משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה כאלטרנטיבה, אך אלטרנטיבה זו לא עובדת עבור רבות ממשפחות אלה, משום שהסכום אינו מספיק. כך, או שהן חיות במעגל של שכירות דירות שהן לא יכולות לממן, עד שמפנים אותן ואז הן שוכרות עוד דירה מעל ליכולתן… או, שהן נאלצות להתרחק מהמשפחה והקהילה שמהוות עבורן רשת תמיכה.

בבחירות האחרונות, מדיניות הדיור הציבורי הפכה לנושא שכמעט כל המפלגות נאלצו להתייחס אליו. הפעם כמעט ולא שומעים על כך. אחד ההישגים של הממשלה הנוכחית הייתה הקביעה שהזוכה בכל מכרז ממשלתי עבור בנייה, חייב לייעד עד 7% מהפרויקט לדיור ציבורי. מי יודע מה יעלה בגורלו של ההישג הזה לאחר הבחירות.

יש לקוות שכאשר נלך לקלפי וגם לאחר מכן – לצד השאלות החשובות על המידות המוסריות של מנהיגינו, בעמדותיהם על סוגיות מדיניות – נדרוש מחויבות לגר, ליתום ולאלמנה, ולכל אחד הזקוק לקורת גג.

==

אריק אשרמן הוא רב רפורמי מנכ"ל תורת צדק ע"ר; בין מקימי "המעברה", הפועלת למען אימהות חד הוריות שאינן זכאיות לדיור ציבורי. המעברה חברה ב"פורום דיור ציבורי"