המשטרה נכשלה בטיפול עבירות נשק במגזר הערבי

מבקר המדינה יוסף שפירא מפרסם היום (רביעי)  את דוח המבקר לפיו, המשטרה נכשלה בטיפול בעבירות נגד אמצעי לחימה במגזר הערבי. על פי הדוח, למרות מאמצי המשטרה למגר את התופעה, שיעור פשעים אלו ממשיך לעלות, גם בקרב נערים וצעירים.

לפי המבקר, טיפול המשטרה נתקל בחסמים ממשיים. יכולות מוגבלות של מערכי האח"ם בתחנות – החקירות, ההערכה והבילוש, תורמות לפער בין מספר אירועי הפשיעה הכוללים שימוש בכלי נשק ואמל"ח לבין מספר כתבי האישום המוגשים לבתי המשפט, בשל קושי לבסס תשתית ראייתית. החסמים המתוארים מזינים אלה את אלה וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית ברשויות המדינה בכלל ובמשטרה בפרט ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי-פריצת מעגל אירועי הירי.

כמו כן ציין המבקר כי יש ליקויים וקשיים בטיפול המשטרה בתופעה, בשל חוסר שיתוף פעולה של האוכלוסייה וחוסר אמונה, מה שגורם לפער גדול בין מספר אירועי הפשיעה לכתבי האישום – בגלל קושי לבסס תשתית ראייתית. "החסמים המתוארים מזינים אלה את אלה וגורמים לפגיעה באמון החברה הערבית ברשויות המדינה בכלל ובמשטרה בפרט, ועקב כך להגברת ההתחמשות ולאי-פריצת מעגל אירועי הירי".

גניבות מצה"ל, הברחות מירדן וייצור בשטחי יהודה ושומרון

בהמשך מבקר שפירא בחריפות את  היעדר תיאום ושיתוף פעולה בין יחידות המשטרה וכן בין המשטרה לבין כוחות הביטחון האחרים, כאשר עיקר האמל"ח מגיע לחברה הערבית משלושה מקורות עיקריים: גניבות מצה"ל, הברחות מירדן וייצור בשטחי יהודה ושומרון – יו"ש. עוד אמל"ח מגיע מגניבות מבתים ומכלי רכב.

שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים במשטרה בעניין האמל"ח בחברה הערבית לקוי.

כל מחוז פועל בנושא זה בנפרד; אין העברת מידע מסודרת בין היחידות המרכזיות – הימ"רים במחוזות לבין התחנות; אין העברה מסודרת של מודיעין בין הימ"רים לבין הימ"ר של מחוז ש"י, שהוגדר "מפל פשיעה" .המשטרה עדיין אינה מקבלת מצה"ל ומשב"כ מידע שוטף כחלק משגרת עבודה קבועה וישנם פערי מודיעין.

"מינהלת המגזר הערבי" אמורה לסייע בהקמת 11 תחנות חדשות ביישובי החברה הערבית ובחיזוק עשר תחנות קיימות עד לשנת 2020. כמו כן להוסיף 600 משרות המיועדות לשוטרים מוסלמים. כשעד סוף שנת 2017 הוקמו שתי תחנות משטרה בכפר כנא ובג'יסר א–זרקא במבנים זמניים.

איתור הקרקעות והמבנים לצורך הקמת התחנות החדשות נתקל בקשיים. כמו כן, יש קושי לקבל אישור להקמת תחנות בשל התנגדות מועצות הרשויות המקומיות לאשר הקמת תחנות משטרה בתחום שיפוטן.

בין השנים 2016-2020 צפויה המשטרה לגייס סך הכול כ-10,000 שוטרים. מתוכם רק 600 מקרב האוכלוסייה המוסלמית. יוצא אפוא ששיעור המוסלמים שיגויסו בשנים האמורות בכלל המגויסים יהיה 6% בלבד, אף שכאמור, שיעורם של בני החברה הערבית בכלל האוכלוסייה הוא כ-20%.

עיר עם אלימות

גם יישום תוכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לבטחון פנים לא עומדת בקצב. התכנית שכוללת הקמת מערך מצלמות אבטחה, בקרה ומעקב באזורים שבהם תועדו אירועים רבים של אלימות ופשיעה ויש חשש להישנותם. בשלב זה היא הייתה אמורה להיות מיושמת ב-59 רשויות מקומיות שיש בהן רוב ערבי. נמצא שרק ב-18 מהן (26%) הושלמה בניית התשתית הדרושה להצבת מערך המצלמות. רק 12 מ-18 הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן הושלמה פריסת מערך המצלמות, מחוברות למוקדים אזוריים מאוישים. בשליש מהרשויות שבתחום שיפוטן הותקנו מצלמות, הן אינן מחוברות למוקד מאויש.

לתת מענה לרמה הגבוהה של הפשיעה והאלימות

שפירא מדגיש שכדי לאפשר למשטרה להעצים את פעולתה בקרב החברה הערבית ולהביא לשינוי המיוחל ביכולת אכיפת החוק, בשמירה על הסדר הציבורי ובהגברת הביטחון האישי של האזרחים, יש לממש את החלטת ממשלה מס' 922 מדצמבר 2015, ולפיה המשטרה תתוגבר בכוח אדם ובמשאבים כדי לתת מענה לרמה הגבוהה של הפשיעה והאלימות בקרב האוכלוסייה הערבית. ואולם בחיזוק המשטרה כשלעצמו אין די. נדרשת מעורבות משמעותית של יתר משרדי הממשלה בהגדלת שיעורי התעסוקה, בפיתוח כלכלי, בחיזוק מערכת החינוך, בשיפור איכות החיים והבריאות של האוכלוסייה ובחיזוק מערכי הרווחה, התשתיות, התחבורה והדיור.

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "בכל האמור למערכים הטכנולוגיים והמצלמות ביישובים הערביים – במשרד לביטחון הפנים נערכה עבודת מטה, במסגרתה אופיינו פערים וחסמים קיימים להקמת והפעלת מערכים טכנולוגיים ברשויות מקומיות בחברה הלא-יהודית. בימים אלה, ובמסגרת הפתרונות הנבחנים לנושא, המשרד מקדם יישום מודל ניסיוני, במסגרתו יקים המשרד, לרבות באמצעות ספקים חיצוניים, מערכים טכנולוגיים (ומצלמות) ברשויות בחברה הערבית. המצלמות שמוקמו יחוברו למוקדים אזוריים, אשר יוקמו ברשויות מקומיות אחרות שבתחומן קיים מוקד רואה ויופעלו על-ידן במימון המשרד לביטחון הפנים.

"באשר לאיתור שטחים להקמת תחנות חדשות, המשרד לביטחון הפנים מקיים דיונים עתיים בנושא התקדמות תכנית החברה הערבית, בדגש על הקמת תחנות חדשות. המשרד קידם יחד עם שר הפנים תיקון חקיקה הקובע כי רשות מקומית תוכל לאשר הקמת תחנת משטרה ללא אישור מועצת הרשות, אלא באישור שר הפנים ובכך ייפתר העיכוב המיותר בהקמת התחנות".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות פועלת המשטרה ביחד עם המשרד לביטחון הפנים על בסיס תכנית רב שנתית לחיזוק שירותי המשטרה ביישובי החברה הערבית בישראל, באמצעות מנהלת ייעודית שהוקמה לטיפול בנושא חשוב זה. במסגרת התכנית מחוזקים כלל מערכי הליבה בתחנות ונקודות משטרה במגזר תוך הוספת עשרות תקנים, בפרט בתחום החקירות.

"לצד פעילות האכיפה, אנו ממשיכים להעמיק את שירותי המשטרה ביישובי המגזר הערבי כולו ומבצעים כל העת פעילות מניעה והסברה במטרה לשנות את נורמות הציות לחוק. בימים אלו מבוצעת עבודת מטה משותפת שתכליתה הקמת יחידה משותפת למאבק בגניבות אמל"ח מצה"ל, תהליכים לחיזוק ממשקי העבודה בין המשטרה לצה"ל ולשב"כ, הקמת דסק אמל"ח, הכנסת טכנולוגיה מתקדמת לסל הכלים, קיום תכניות מניעה ייחודיות לבני נוער, קידום מהלכים להחמרת ענישה נגד העבריינים ועוד".